Page 486 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 486
1-11-17ת2רkוacמ-Bה Pg: 486 - 16מרדכי ברכת דפת
מוכח הפסוק דכתיב ויצקת לו ד' טבעות זהב ונחת על ד' פעמותיו דהיינו קרנותיו ,והדר
כתיב ושתי טבעות וגו' ,משמע דב' טבעות היו על ב' צלעותיו ,לבד מאותם ד' שעל
פעמותיו ,ובארבע טבעות מהם היו הבדים קבועים לא יסורו ,ובארבע מהם היו משימים
בדים בשעת סילוק מסעות לשאת את הארון ,והיינו דכתיב ושמו בדיו" .עכ"ד.
אבל חזרו והקשו ,דמדכתיב "והבאת את הבדים בטבעות לשאת את הארון בהם",
הרי מוכח דבהנך בדים [הקבועים] היו נושאין אותו .ואין לומר דבכולהו ארבע בדים
היו נושאים ,דבפרק שתי הלחם משמע דבארבע גברי הוי דרי לבו .וצ"ע איפוא ,שיטת
רש"י ,מהמפורש בפרשת בהעלותך ,שדוקא בשעת המסעות שמו את הבדים בטבעות,
כדי לשאת את הארון.
והנה מדברי רבינו הגדול מרן הרב זצוקללה"ה (במכתבו שבסוף ספר חידושי מרן רי"ז
הלוי) למדנו ,שנחלקו הרמב"ם והרמב"ן אם מצות נשיאת הארון היא מצוה לשעה או
גם לדורות .שדעת הרמב"ם (מצות עשה לד) שמצות "בכתף ישאו"" ,ולא יעבור" ,היא
"מצוה לשעה" ,כמו שהסביר זאת ב"שורש השלישי" ,לפרש שאינה אלא עד בוא
הארון ל"מנוחת עולמים".
ואילו שיטת הרמב"ן בסה"מ שם (בשורש השלישי) ,שע"כ גם מצות משא הארון
בכתף ,מצוה לדורות היא .וראייתו היא ,ד"אילו היתה מצוה זאת יוצאת מן המנין היה
בטל לאו דלא יסורו ממנו ויוצא מן המנין ,כי למשא הארון נעשו בו [ה"בדים"] ומפני
משאו הוזהרנו שלא נסיר אותם ,כמו שכתוב והבאת את הבדים בטבעות בטבעות
הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו" .עכ"ל.
וביאר מרן הרב זצוקללה"ה ,ד"מדפסק הרמב"ם דהלאו דלא יעבור עוד הוא בכלל
מצוות שעה ,ש"מ שגם כל עיקר הדין של נשיאה הוא ביסודו מצוה שנאמרה רק לשעה
ולא לדורות ,ופשוט שאין צריך לשום טעמים על זה ,כיון דחזינן דעיקר מצותה היא רק
מצות שעה ולא רק דלא צווה לדורות".
ואילו לשיטת הרמב"ן ,נשיאת הארון ,גם לדורות בלווים והכשרן [רק] מבן שלושים
ועד חמישים ,וע"כ קא חשיב הלאו ד"לא לעבור עוד" ,שהוא מצוה לדורות ,משום
נשיאת הארון הנוהגת לדורות [והרמב"ם לשיטתו ,דס"ל דלדורות נשיאת הארון הוא
בכהנים ,ובכהנים לא נאמר דין שנים ,וע"כ חשיב הלאו ד"ולא יעבור" בכלל מצות שעה].
יעו"ש בדבריו.
והנה יש לעיין במש"כ מרן רבינו הגדול זצוקללה"ה בדעת הרמב"ן ,דהמצוה ד"בכתף
