Page 490 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 490
1-11-17ת2רkוacמ-Bה Pg: 490 - 16מרדכי ברכת חפת
רבי ישמעאל את רבי ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת
יונית ,קרא עליו המקרא הזה לא ימיש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא
ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית ופליגא דר' שמואל
בר נחמני דאמר וכו' פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה" וכו'.
והרמב"ם (פ"א מהל' תלמוד תורה) פסק" :כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני
בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין וכו' ואפילו וכו' חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה
ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה".
הרי להדיא ,שהחיוב הוא אך "לקבוע" זמן ביום ובלילה ,היינו דפסק כסוגיין ,דלמדו
זאת מדברי רבי יוסי ,דפסק גבי לחם הפנים ,דאפילו סילק את הישנה שחרית וסידר
את החדשה ערבית ,קיים את ה"לפני תמיד" ,ולהכי גם לענין לא ימיש ,ע"י הת"ת של
הקביעות ביום ובלילה ,קיים את ה"לא ימיש".
אלא שהדבר פלא ,מהא דפסק בהלכות תמידין ומוספין כחכמים ,דאין מקיימין "לפני
תמיד" ,אלא ע"י "טפחו של זה בצד טפחו של זה" ,והלא לפי סוגיין ,נמצא דלחכמים ,אין
מקיימין לא ימיש אלא "כל הזמן" ,ולא סגי בקביעות של יום ולילה ,עיין בלחם משנה
משכ"ב.
ואשר יראה לומר בזה הוא ,דהאי דינא ד"תמיד" ,יכול הוא להתפרש בתרתי .או
שה"תמיד" הוא עיקר הזמן של קיום המצוה ,דלפ"ז הכוונה בלחה"פ היא ,שהקיום של
ה"לפני" ,יהיה "תמיד" .ולדינא היינו ,שלא יהיה שום זמן שאין בו קיום של "לפני".
אך כמו כן יתכן ,שה"תמיד" ,לא בא ללמד את עיקר זמנה של המצוה ,אלא אך,
שהזמן הנאמר במצוה המסוימת ,גם אם הוא אך זמן כל שהוא בלבד ,זמן זה יתקיים
"תמיד" .דלפ"ז הכוונה בלחה"פ היא ,שהקיום של ה"לפני" ,שהוא זה בזמן כל שהוא,
יהיה תמיד .ולדינא היינו ,שאותו ה"לפני" ,המתקיים בזמן כל שהוא מן היום ומן הלילה,
יהיה ויתקיים מידי יום ביומו [וה"תמיד" ,מתייחס למידי יום ביומו ומידי לילה בלילו ,ולא
לעיקר זמנה של המצוה].
ולפי זה ,מדברי רבי יוסי ,תרתי הוא דשמעינן .שמעינן דחלות שם "תמיד" ,אינו מחייב
קיום ללא הפסק זמן ,אלא אך קיום "תמיד" של המצוה ,באותו זמן שנקבע בגופה של
המצוה.
אלא דעל כרחך ,עוד שמעינן מיניה ,בעצם מצות לחם הפנים ,שמצות "לפני",
מתקיימת גם בזמן כל שהוא מן היום ומן הלילה ,וכפי המבואר ,רק לאחר דעצם המצוה
מתקיימת בזמן כל שהוא [ולא במשך "כל" הזמן] ,שוב שייך לומר ,דקיומו של זמן זה
