Page 549 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 549
תקמז -11-17ש1א2ת rontכ-Fי Pg: 549 - 18מרדכי ברכת
ולא יעבור" ,והלא אף אם נאמר שאהרן הכשיל את ישראל בע"ז ,מנין שעל הכשלת
האחר נצטווינו ב"יהרג ואל יעבור" ,אבל הרי לא חטא בפועל ,כי לא עשה את העגל בידיו
ממש.
והנה ,לכאורה יש לעיין בדברי רש"י ,שהכוונה היא ל"יצא מאליו בלי כוונה" ,ממנ"פ,
אם ההשלכה לאש ,היא עשייתו ,מה שייכא טענת "אינו מתכוון" ,הלא עשייתו היא היא
כוונתו .ואם ההשלכה לאש ,אינה עשייתו ,וזו היא טענת "אינו מתכוון" ,א"כ צ"ע ,מה
היתה מטרת ההשלכה אל האש.
ועל כרחך ,שכוונתו של אהרן היתה להוציא מתוך ההשלכה ,רק את מבוקשם ,למלא
את מקומו של משה רבינו ע"ה" ,אשר ילכו לפנינו" .ואך ,כשעלה מן האש ,אמרו "אלה
אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" ,היינו ש"הכירו בו כאלוה" ,דהו"ל עבודה זרה
ממש (יעו' באוה"ח לקמן לח ,ח).
וזהו מה שהתרעם משה רבינו על אהרן (בפסוק כא)" :מה עשה לך העם הזה כי הבאת
עליו חטאה גדולה" ,ופירש הרמב"ן דהו"ל בכלל "יהרג ואל יעבור" ,היינו משום שאם זו
היתה עצם כוונת השלכתו אל האש ,שיצא ה"אלה אלוהיך ישראל" ,א"כ הו"ל "הכיר
באלוה" ,גם מצד אהרן עצמו.
על זה השיב אהרן הכהן (בפסוק כג) ,כי כאשר השליך את הזהב אל תוך האש ,היתה
כוונתו להוציא את מבוקשם של בני ישראל ,היינו "אלהים אשר ילכו לפנינו" .ומה שיצא
מן ההשלכה הזאת ,שאמרו "אלה אלוהיך ישראל" ,לא לכך נתכוין ואינה "עשייה" שלו,
ובודאי שאין בכך "הכיר באלוה" ,ח"ו.
ומיושבת הקושיא על הרמב"ן ,אם לא הוי בכלל "עשייה" ו"כוונה" ,מדוע נכלל הדבר
בכלל "יהרג ואל יעבור" .ולפמש"נ ,ענין חומרת ה"יהרג ואל יעבור" בא ,בשל הטענה
שהיה בכך ח"ו "הכיר בו כאלוה" ,שהוא עבודה זרה גמורה [ויעו' היטב בדברי הרמב"ן
לעיל פסוק א].
ומה שהקשה הרמב"ן על פירש"י (בפסוק כא) את "מה עשה לך העם הזה" וגו' ,דהיינו
"כמה יסורים סבלת שיסרוך עד שלא תביא עליהם חטא זה" ,והקשה הרמב"ן ,הלא ע"ז
היא מעבירות שנאמר עליהם "יהרג ואל יעבור" [כמש"כ כמה פעמים בפסוקים "חטאה
גדולה"] ,אם כן ,מה טענה יש ב"יסורים שסבלת".
הנראה בזה ,דע"כ רש"י ס"ל ,שאמנם מצד אהרן לא היה סלקא דעתך ,שיש בכך
