Page 560 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 560
-11-17ש1א2ת rontכ-Fי Pg: 560 - 18מרדכי תקנח ברכת
וממילא נאסר משום לאו ד"לא תאכל כל תועבה" (דברים יד ,ג) ,וקי"ל דבכל מקום שנאמר
"לא תאכל" ,אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע ,כמבואר בחולין (קיד.):
[והנה באמת שיטת רב אשי בחולין שם ,דילפינן איסור הנאה מ"לא תאכל כל
תועבה" .אבל לדידן ,דלית לן דרב אשי (עי' רמב"ם פ"ט מהל' מאכלות אסורות ה"א) ,תיקשי
כנ"ל ,אמאי בעינן ילפותא מיוחדת לאיסור הנאה].
והנה יש לדון ,באיסור "בישול בשר וחלב" [אי לאו הילפותות לאיסור אכילה והנאה],
אולי אינו אלא איסור על "מעשה הבישול" ,לא על ה"חפצא" המתבשל.
ויתכן ,שהנפ"מ היא ,לענין האיסור ד"כל שתיעבתי הרי הוא בבל תאכל" (חולין שם).
שכן אם הוא איסור על "מעשה הבישול" ,אין החפצא בכלל "מה שתיעבתי".
והלא ,ה"מבשל בשבת" אינו אסור באכילה מדאורייתא ,אי לאו איסורא ד"מעשה
שבת" [דדוקא לחד מ"ד אסורין באכילה ולא בהנאה .יעו' בסוגיות בחולין שם ,ובב"ק
(עא.]).
ואע"פ שהתוס' בב"ק שם (ד"ה מה ,וד"ה הוא) הקשו על הילפותא ד"מעשה שבת",
אמאי לא תיפוק ליה ,מ"לא תאכל כל תועבה" .זה לכאורה צ"ע בלא"ה ,אמאי לא הקשו,
על אינך תנאי ,דלית להו כלל ,איסורא דמעשה שבת מדאורייתא.
וע"כ כמשנ"ת ,דאם מה שאסור הוא ה"מעשה" ,זה אינו גורם דין "מה שתיעבתי" על
החפצא .ומה שהקשו התוס' ,הוא דוקא על מעשה שבת ,דאף ללא הילפותא ד"קדש
היא" ,כנראה ,יסוד איסורא הוא ,ב"חפצא" [שהיא באה מ"מעשה שבת"] .ואכמל"ב.
זהו מה שיתכן ,כאמור ,שאילולי הילפותות ,לאכילה והנאה ד"בשר בחלב" ,אף איסור
זה של בישול בב"ח ,לא היה אלא איסור "מעשה של בישול" בשר בחלב ,דלא שייכא
עליה האיסור ד"כל שתיעבתי" ,כמשנ"ת.
נשאית הלוחות יבום הכיפורים
ַוְי ִהי ְּבֶר ֶדת ֹמ ֶׁשה ֵמ ַהר ִסי ַני ּו ְׁש ֵני ֻל ֹחת ָה ֵע ֻדת ְּבַיד ֹמ ֶׁשה ְּבִר ְדּתֹו ִמן ָה ָהר (לד ,כט)
"כשהביא לוחות אחרונות ביום הכפורים" (רש"י)
