Page 84 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 84
11-17ך1-לt 2ךnל Pg: 84 - 3-Froמרדכי ברכת פב
תורה "עד שלא ניתנה"
ּו ֶבן ֶמ ֶׁשק ֵּבי ִתי הּוא ַּד ֶּמ ֶׂשק ֱא ִלי ֶעֶזר (טו ,ב)
"ובתלמוד דרשו נוטריקון דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים" (רש"י)
והקשו ,היאך לימד אברהם אבינו תורה את אליעזר עבדו ,הלא "אסור לאדם שילמד
את עבדו תורה" (כתובות כח .).ועוד ,הלא הוקש עבד לאשה ,ושנינו (סוטה פ"ג מ"ד) ש"כל
המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות".
ונראה ,דאברהם אבינו למד "תורה" של "עד שלא ניתנה" .ונראה פשוט ,שאין התורה
"עד שלא ניתנה" ,בכלל ה"מאורסה קהילת יעקב" ,שהרי עוד לא ניתנה לישראל ,ולכן
לא חלו כל דיני "גוי שלמד תורה" .משום ש"תורה זאת" ,עדיין לא "ניתנה" ואינה בכלל
"מורשה" או "מאורסה" (ע"ע לעיל בפרשת נח ז ,ב" .תורה שלמד נח").
ומ"ש "כאילו מלמדה תפלות" ,נראה ,שאין זה נוגע לעצם הפטור ,אלא לסיבת
הפטור .ולכן אין זה שייך לעבד ,כי העבד הוקש לאשה לענין עצם הפטור ,לא לסיבת
הפטור .שסיבת פטורה של האשה ,היא ה"אשה" ,וסיבת פטור העבד ,הוא הה"עבד".
ה"תפלות" נובעת מסיבת הפטור ,לא מן החפצא של הפטור.
שם אדנות לקב"ה
ַוּ ֹיא ַמר ֲא ֹד ָנ-י ֱאל ִקים (טו ,ח)
בברכות (ז ):איתא" :אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי ,מיום שברא הקב"ה
את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון ,עד שבא אברהם וקראו אדון ,שנאמר,
ויאמר אדנ-י אלקים במה אדע כי אירשנה" .ע"כ.
וצ"ע ,ממה שאמרו חז"ל במדרש (בר"ר פרשה יז ,ד) ,שאמר אדם הראשון לקב"ה" :לך
נאה להקראות אדנ-י שאתה אדון לכל בריותיך" (וראה תוס' חולין סו :ד"ה כל) .הרי שאדם
הראשון כבר קראו להקב"ה בשם אדנות ,וקדם בזה לאברהם אבינו.
והנראה ,ד"קראו אדון" ,היינו דוקא כאחד מן ה"שמות הקדושים" ,כמש"נ ""אדנ-י
