Page 93 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 93

‫‪-11-17‬ר‪1‬א‪2‬י‪nt‬ו‪ Pg: 93 - 3-Fro‬מרדכי צא‬  ‫ברכת‬

‫יש להתבונן‪ ,‬כיון שראה הקב"ה שאברהם מצטער כיון שלא באו לו אורחים‪ ,‬אמאי‬
‫הוצרך להביא מלאכים בצורת אנשים‪ ,‬היה יכול להחזיר חמה לנרתיקה‪ ,‬ואז היו באים‬

                                                           ‫אליו אורחים כסדרם‪.‬‬

‫וביותר צ"ב‪ ,‬שהרי באלו המלאכים שהגיעו‪ ,‬יתכן שכלל לא קיים אאע"ה מצות הכנסת‬
‫אורחים‪ ,‬כיון שהם מצד עצמם לא היו צריכים לו כלל‪ ,‬וכעין המניח צדקה לפני עני שאינו‬

   ‫הגון [כמו שהוכיח בספר אהבת ציון (לבעל הנודע ביהודה‪ ,‬דרוש י) מסוגיא דב"ב (ט‪.]):‬‬

‫וכמו כן יל"ע‪ ,‬לאחר שנודע לאברהם שמלאכים היו [ובודאי לשיטת הרמב"ן‪,‬‬
‫שמתחילה ידע שמלאכים הם]‪ ,‬מדוע נחה דעתו לאחר שהגיעו והפסיק להצטער על כי‬
‫אינו זוכה ביום זה להקביל פני אורחיו‪ ,‬והלא לכאורה אף במלאכים לא זכה לקיים מצות‬

                                                               ‫הכנסת אורחים‪.‬‬

‫וביאור הענין הוא‪ ,‬לפי ההבנה ההכרחית והנכונה‪ ,‬כי ה"הכנסת אורחים" של אברהם‬
‫אבינו אינה באה לידי ביטוי‪ ,‬בהספקת צרכיהם של האורחים בלבד‪ .‬הכנסת האורחים של‬
‫אברהם אבינו‪ ,‬מבטאת את חיוניות מהלך ה"אהבת חסד" שלו‪ ,‬כך‪ ,‬שמצד מעשיו של‬

               ‫אברהם‪ ,‬הרי הם חיוניים לו ממש‪ ,‬עדי כדי יסורים‪ ,‬הנגרמים בהעדרם‪.‬‬

         ‫כי אברהם אבינו‪ ,‬לא רק עושה וגומל חסדים‪ ,‬אלא אוהבם! "אהבת חסד"!‬

‫דבר זה מתבטא בחריפות ובעצמה‪ ,‬דוקא‪ ,‬כאשר הקדוש ברוך הוא מוציא חמה‬
‫מנרתיקה‪ ,‬ואורחים אינם מזדמנים‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬אין ה"אהבת חסד" שבו‪ ,‬רגועה‪.‬‬
‫אדרבא‪ ,‬חסרה לו עד כאב ויסורין "עשיית החסד"‪ .‬או אז‪ ,‬מוכח מעל לכל ספק‪ ,‬כי‬
‫אברהם אבינו‪ ,‬אינו רק עושה חסד‪ ,‬אינו רק מכניס אורחים ומספק כל צרכיהם‪ ,‬אלא‬

                                   ‫שיש בו‪ ,‬במלוא שיעור קומתו ‪" -‬אהבת חסד"‪.‬‬

‫ומעתה נראה פשוט‪ ,‬שאף אם "מלאכים" ממש היו‪ ,‬אבל הרי כ"ערביים נדמו לו"‪.‬‬
‫ובכלל זה‪ ,‬כלולה התדמות מלאה‪ ,‬גם מצד הצטרכויותיהם‪ .‬היינו שבשעת הביקור אצל‬
‫אברהם‪ ,‬אמנם אורחים ממש היו‪ ,‬לכל מה שאורחים זקוקים להם‪ ,‬כולל ה"לשון בחרדל"‪.‬‬
‫לא מבעיא למ"ד ד"בזכות אותו צדיק ברא להם הקב"ה פיהם ויאכלו" (ילקוט שמעוני וירא‪,‬‬
‫תכ"א ‪ -‬יעוין בדברי חז"ל ובמדרשים)‪ ,‬אלא אף אם נשארו "מלאכים ממש"‪ ,‬אבל הא מיהת‬
‫שבאותה שעה‪ ,‬זקוקים היו‪ ,‬לכל מה שהאורחים‪ ,‬בני אדם‪ ,‬זקוקים‪ ,‬כי כל זה נכלל בכלל‬
‫"כערביים נדמו לו"‪ .‬ועכ"פ אברהם אבינו מצידו‪ ,‬קיים את החסד כולו בשלמות‪ ,‬כי עניים‬

                      ‫"הגונים" היו‪ ,‬וצדקה וחסד למי שראויים להם הינה‪ ,‬כמשנ"ת‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98