Page 96 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 96
-11-17ר1א2יntו Pg: 96 - 3-Froמרדכי ברכת צד
גדולה מקבלת פני השכינה ,אכתי היה לו שלא להפסיק את קבלת פני השכינה ,שהרי 3
הוא פטור מן המצוה של הכנסת אורחים.
ויעויין בריטב"א סוכה (כה ).שכתב ,שכיון שהוא פטור מן המצוה האחרת ,הופכת היא
אצלו כמצוה של רשות ,שאין המצוה שהוא עוסק בה ,נדחית מפני מצוות הרשות .הרי
לן לפי זה ,דהעוסק במצוה "אסור" לו להפסיק למצוה אחרת ,וצ"ע טפי לפי זה ,האיך
הפסיק אברהם אבינו את מצוות הקבלת פני השכינה ,בשביל מצוות הכנסת אורחים.
והנראה בזה הוא ,דזה לשון הגמרא (סוכה כה" :).מה"מ ,דת"ר בשבתך בביתך ,פרט
לעוסק במצוה" .ולהלן שם" :אם כן לימא קרא בשבת ובלכת ,מאי בשבתך ובלכתך,
בלכת דידך הוא דמחייבת הא בלכת דמצוה פטירת" .וזהו המקור לעוסק במצוה שהוא
פטור מן המצוה.
היינו ,דבשעת "עסקו" במצוה ,הוה ליה כלפי מצוה אחרת ,כאילו אינו מצווה עליה,
שפקע הימנה חלות שם "מצוה" ,כמ"ש הריטב"א דהו"ל המצוה שבאה אליו כ"מצות
הרשות" .אך ודאי אין הדברים אמורים ,אלא ב"עוסק במצוה" ,כלומר שהינו "עסוק"
בעשיית מצוה ,ואם תוך כדי עשייתה ,או עסק עשייתה ,באה לפניו מצוה אחרת,
"רשות" היא ,לא "מצוה" .מה שאין כן אם באה לפניו מצוה ,כשהוא עומד לעשות מצוה
אחרת ,אין זה בכלל עוסק במצוה ולכן אינו פטור מן המצוה.
והנה יש לדון ,במצות הקבלת פני השכינה שקיים אברהם אבינו ,בעמדו "לפני ה'",
האיך היא נידונה .האם גדרה כ"עוסק במצוה" ,שהרי כך היא המצוה וזו צורתה ,שכל זמן
שהוא עומד לפני השם הרי הוא "מקבל פני שכינה" .או שמא ,כיון שעמידתו היא עצם
המצוה ,שכל אימת שהוא עומד לפני השם הרי הוא מקבל פני שכינה ,הרי יתכן שבכל
משך זמן עמידתו הרי הוא גם "לפני" ה"עמידה לפני השם" של הרגע הבא .אשר לפי
זה ,אין עליה חלות שם של "עוסק במצוה" ,שכן אינו "עוסק" ,אלא מקיים כל רגע מצוה
שבאותו רגע [אבל לא "עוסק" ,כי אינו באמצע המצוה ,אלא לפני המצוה שלאחריה].
ומיושבת א"כ הקושיא ,שכן כאמור ,מקרה זה של "הקבלת פני השכינה" שקיימה
אברהם אבינו ,אינו בכלל עוסק במצוה ,ולכן אינו פטור ממצות הכנסת אורחים ,אלא
אם כן מצוות הכנסת אורחים "קטנה" ממצות הקבלת פני שכינה .ומדחזינן שאאע"ה
העדיף לקיים את מצוות הכנסת אורחים ,מאשר להמשיך ולקיים את מצות הקבלת
פני שכינה ,הרי שפיר מוכח שגדולה מצוות הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה.
ונפלא.
