Page 106 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 106
Pg: 106 - 4-Back 21-10-25
תורה קיב ליקוטי
מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _ קו
ליקוטים
החיצונים המתאחזים בה ,שלא יתגברו עליה האור הקדוש הזה בשום מקום ובשום זמן
יותר מדי ,כי השם הקדוש הוא שמשבית ועל ידו היה מתגבר על כל אויביו ולא היו
את שאונם ומכניע את גאותם .וזהו הטעם יכולים החיצונים לפתותו לסור מן הימין
שהתחיל המזמור הזה כענין אמרו :״ה׳ אורי של הקדושה ולנטות אל סיטרא דשמאלא
וישעי ממי אירא״ שהכל מובן יפה במה דמסאבותא ח״ו ,וז״ש :״כי מימיני בל אמוט״.
ודוק אמרו ״מימיני״ ולא מימין סתם ,לפי שכתבנו.
שיש הימין של החיצונים שהוא ימינם ימין
ועוד יש תועלת אחר אל המלכות מן השם שקר ,אבל הימין של דוד המלך הוא הימין
הקדוש הזה ,והוא ,כי המלכות בפני עצמה של הקדושה שהבטיחו עליו השי״ת ,כענין
אינה אלא רזא דנפש כידוע ,והרוח והנשמה שנאמר :נאם ה׳ לאדוני שב לימיני .ומ״ש
הם החיים שלה שבאים אליה מלמעלה ,״שויתי״ ולא ״שמתי״ ,לרמוז אל לשון
ואלמלא השם הקדוש שמחזיקם עליה ,היו השוואה ממש בכל הזמנים ,בין בעת צרה
מסתלקים ממנה בנקל מפני אחיזתם של בין בעת רווחה ,בין בעת שפלות בין בעת
החיצונים ,לפיכך כתיב :ה׳ מעוז חיי ממי גדולה ,היה שווה תמיד לעמוד בדבקותו
אפחד .ונמצא שעל ידי הסיוע של השם והשם הקדוש לנגד עיניו ,כמו שמצינו שהיה
הקדוש שהוא האור וישע של המלכות ,לא די משורר ומזמר בכל העיתים.
שהחיצונים אינם יכולים להתגבר עליה ,אלא
שהיא עומדת והם נופלים ,וז״ש :בקרוב עלי
עוד שם (מזמור יח ,עמ' קב) :וז״ש בסמוך: מרעים לאכול את בשרי צרי ואויבי לי המה
כי אתה תאיר נרי .ובין כך ובין כך אפילו כשלו ונפלו .ומ״ש :״לאכול את בשרי״ ,לפי
כשהוא עומד בתוך החשך של הקליפה אינו שהוא בחינת העצמות שאין בו מגע יד אל
חסר מן האור של הקדושה שבוקע ויורד עד החיצונים ,כי אע״פ שמניחים להם יניקה מן
מקומו ,כענין שנאמר :כי אשב בחשך ה׳ אור הלבושים ,בוודאי שאין מניחים אליהם יניקה
לי ,וזהו ענין אמרו בכאן :ה׳ אלקי יגיה חשכי. מן העצמות ,שהרי כשבאים לינק מצדו ,מיד
ותראה שמלת יגי״ה עולה כמנין כ״ח ,לרמוז
שהאור הנמשך לו מצד הקדושה הוא שנותן נכשלים ונופלים.
לו כח לעמוד בקרב צרה ,כי מי נתן כח לדוד
עוד שם (מזמור טז ,עמ' פד) :והנה כבר עצמו לרוץ כצבי להלחם כנגד החצונים ,אלא
ידוע ,שדוד המלך היה במדרגת המלכות האור הזה שלא זז ממנו כל ימי חייו ,ועליו
ממש שהת״ת מאיר לה ,כגונא דנהיר שמשא היה אומר :ה׳ אורי וישעי ממי אירא ה׳ מעוז
לסיהרא תמיד בלי הפסק ,דהא לית נהורא חיי ממי אפחד ,וז״ש בסמוך :כי בך ארוץ
לסיהרא אלא משמשא ,והוא ענין אמרו גרוד ,כי ב״ך דיקא שהם כ״ב אותיות התורה
בסמוך :שויתי ה׳ לנגדי תמיד כי מימיני בל שרומזים אל כללות האורות .ומה גם שעל
אמוט ,כי מה יועיל שהוא ישים את השם ידי האור עצמו היה מתגבר על כל המונעים
הזה לנגדו ,אם לא יהיה ממש ברזא דאמרן .ועולה בדילוג אחר דילוג מן הקליפה אל
כי גם זהו הטעם שאמר במקום אחר :ה׳ אורי הקדושה וכו'.
וישעי ממי אירא ,לפי שידע שלא נעזב מן
