Page 272 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 272
Pg: 272 - 9-Front 21-10-25
תורה קלה בער ליקוטי
מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _
ליקוטים
ובליקוטי תורה (במדבר) :ארז"ל ספ"ק הא' הוא נק' בחי' תחתונה שבעליון ,הב' נק'
דסוטה ע"פ "ולא ידע איש את קבורתו" שורש וראש התחתון ,וזהו ענין ג' שלישים
לאותם שעמדו למעלה נדמה להם למטה שיש בת"ת דאימא כו' .וע' במשנת חסידים
ולאותם שעמדו למטה נדמה להם למעלה .בתחילתו מענין זה.
וביאר זה המגיד נשמתו עדן ,כי הנה משה וכך ג"כ בענין שער החמישים שהוא
רבנו ע"ה השיג בחייו מ"ט שערי בינה ,אבל הממוצע בין מ"ט שערי בינה .ובין מה
שער החמישים לא אתייהב למשה ,כמ"ש שלמעלה מהבינה .וכמבואר שבו ועל ידו
יתייחדו המ"ט שערי' במאצילן ב"ה שהוא
גילוי אנכי מי שאנכי א"כ יש בו ב' הבחי' בגמ' ובתיקונים (סוף תיקון כ"ב) וגדולים
היינו הבחי' תחתונה שבו הוא הכולל כל צדיקים במיתתם יותר מבחייהם שאז השיג
המ"ט שערים כא' .כענין מ"ש בע"ח דהבחי' שער החמישים ,וזהו עניין "ולא ידע איש את
שבכתר הנק' שורש הנאצלים יש בו שורש קבורתו" ,וכמ"ש בזהר פ' יתרו (דפ"ט ע"א) מה
כל הי"ס בהעלם ודקות גדול שאי אפשר עתיקא קדישא טמירא מכל טמירין כו' ע"ש.
לנאצל להיות יותר דקות ממנו .ולמעלה אמנם פירוש לעליונים נדמה להם למטה כו',
מעלה ממהות המ"ט שערים שנמשכו אח"כ היינו כי שער החמישים דבינה הוא הממוצע
ממנו שהוא כענין המשכת העשר ספירות בין חכמה לבינה ,כי חכמה היא בחי' אין
משורש הנאצלים ,אמנם הבחי' העליונה ובינה נק' יש ,והממוצע ביניהם המחברם
שבשער החמישים דבינה אין שייך לומר בו הוא שער החמישים ,ולכן לעליונים היינו
שהוא שורש המ"ט שערים כי הוא למעלה לגבי בחי' אין ממש -נדמה למטה ,כי השער
לגמרי מגדר שערי בינה כי אינו בגדר הבנה החמישים כיון שהוא הממוצע בין אין ליש
אם כן הוא למטה מבחי' אין ,ולגבי תחתונים
והשגה וכו'. בחי' יש והשגה -נדמה שהוא למעלה ,דהיינו
ובפרי צדיק (דברים ,יב) :ויש מ"ט שערי שהוא בחי' אין ממש.
בינה ושער הנ' הוא בחינת הדעת .רק בחינת ועל כל פנים לפי זה מבואר ששער
מדרגת הדעת של משה רבינו ע"ה היה גבוה החמישים הוא בחי' ממוצע בין אין ויש,
מזה (כמו שנתבאר במ"א) ושער הנ' הוא תורה וכן לפי מה שכתוב בת"ז ובע"ח שם דשער
שבעל פה שנגלה לר' עקיבא והוא מקום החמישים הוא כתר עליון הרי נודע ג"כ
דהכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים
שבעלי תשובה עומדין (ונתבאר במ"א) ועל
זה נאמר ודעת אלהים תמצא שיזכה לבחינת כמ"ש בע"ח (שמ"א פ"ג) ועמ"ש בביאור ע"פ
הדעת וסוד הדעת הוא שמחבר חכמה ובינה אני ה' אלקיכם דפ' ציצית בפי' היש הוי'
ודעת הוא פנימיות מכתר עליון ,והיינו מה בקרבנו אם אין (וע' באדר"ז דף רפ"ח ע"ב).
שמופיע התגו של יוד מכתר עליון להיוד והנה מבואר בע"ח שם שהממוצע כלול מב'
שהוא חכמה וכמו שאיתא ברש"י (פרשת הבחינות שהוא ממוצע ביניהם דהיינו שיש
בכתר ב' בחי' הבחי' הא' הוא בחי' תחתונה
שבמאציל והבחי' הב' הוא שרש כל הנאצלים תשא) ובדעת זה רוח הקודש וזה שנאמר כי
דהיינו שכולל כולם כאחד כו' .ועד"ז ג"כ בכל תבא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם .חכמה,
בחי' כתר יש ב' בחי' אלו כמו בכתר דז"א היינו חכמה מוחא מה שמשיג בשכל וכשנכנס
שנעשה מת"ת דאימא יש ג"כ ב' בחי' אלו ,מהמוח למעמקי הלב אז זוכה לבחינת הדעת
