Page 276 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 276
מוהר"ן Pg: 276 - 9-Front 21-10-25 וער ליקוטי
תורה קלה
ֶאת הַּיֹום טֹובׁ ,שֶהִיא ּבִינָה ,זֹוכֶה לַ ֲענָוָהּ .כִי יֹום טֹוב ּ ְבגִי ַמ ְטִרּיָא סג ִעם ַהי' אֹו ִתּיֹות ּכַּמּובָא
ּ ַבּכַּוָנֹותׁ ,שֶהּוא ֶה ֶפְך ּגַס רּוחַ (עיין תקונים מן זו"ח)ּ .כִי יֹום טֹוב ְמ ַבּ ֵטל ַהּגַ ְדלּותּ ,כִי ֶט ַבע
הַּ ַק ְטנּות ׁשִֶּי ְתּבַּ ֵטל לְגַּ ֵבי ַהּגַ ְדלּות_ _ _ _ _ _ _ _.
ועל כן כשמקבל את היום טוב שהיא בינה ,זוכה לענוה .כי יום טוב בגימטריא ס"ג עם
הי' אותיות כמובא בכוונות ,ד) שהוא היפך גס רוח ,ה) כי ס"ג הוא שם של הבינה ,והוא
גם גימטריה ג"ס שמבטל את הגס רוח כמבואר בתיקוני זו"ח עי"ש .כי יום טוב מבטל
הגדלות )*( ,כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי הגדלות ו) כי מקור הגדלות והגאוה הוא נובע
מקטנות השכל ,כי אם היה חכם היה רואה שהכל הבל ,ואינו יכול להתפאר בקניני הבל
הבלים ,כי הזוהר והזיו היוצא מבינה מבהיר באור יקרות את האמת .ומטבעו של עולם
שהקטן מתבטל בפני הגדול.
ליקוטים
ד) בשער הכוונות (דרושי ר"ח) :ופעם ע"י מעשינו ,אנו קוראין את הקודש העליון,
אחרת שמעתי ממוז"ל באופן אחר והוא כי ומתחבר גם הוא שם ,וזהו אשר תקראו
ביו"ט אין זו"ן עולים באי' עילאה רק בתבונה אותם ,אתם כתיב חסר ו' ,כי ע"י מעשינו
כנודע כי אימא בינה נק' שם אהיה במילוי וקריאתינו תלוי הדבר הזה ,לכן ר"ת אותם
יודין והתבונה שהיא למטה מן הבינה נק' במועדם ר"ת א"ב ,הוא אבא ,כי אבא תלוי
הויה דמילוי ס"ג ולכן יו"ט הוא בגי' ע"ג ע"י קריאתינו ,הרי הפרש א' שיש בין שבת
כמנין הויה דמילוי ס"ג ועשר אותיותיה הם לי"ט .עוד יש הפרש ב' ,כי בשבת באים נה"י
ע"ג ולכן קדושת שבת חמורה מן היו"ט כמה דאבא עם המוחין שלהם בתוכם ,ונה"י של
מדרגות כי בשבת עולה ז"א עד דיקנא דא"א אמא ממש עם המוחין שלהם בתוכם ,ואח"כ
ונוק' עד אבא וביו"ט ב' אינם עולים אלא מתחברין ונכנסין נה"י דאבא תוך נה"י דאמא,
בתבו' .ונלע"ד ליישבו עם הדרך הא' והוא ונה"י דאמא תוך הז"א ,נמצא כי בשבת היא
כי עלית ז"א בחול אל התבונה אינו מעצמו קודש עצמה ,בסוד אבא הנקרא קודש ממש
אלא ע"י תפילותינו בגילוי וביו"ט עולים עד הנכנסין עתה .אך בי"ט ,אשר אין הארה שלו
התבונה ממילא ואח"כ אנו מעלים אותם עד מעצמו וממילא ,רק מאמא היא מעצמה ולא
או"א ע"י תפלותינו כנלע"ד ליישב ב' הדרכים מאבא ,רק ע"י מעשינו אנו קוראין את אבא,
הנז' ועי' בדרוש הא' דליל פסח בענין יציאת ומכניסין אותו תוך ז"א ,ואינו מתלבש הנה"י
שלו דאבא בעצמו ,רק באים המוחין של אבא
מצרים משם נתבאר ענין זה. ונכנסין תוך המוחין של אמא ,ומתחברין
במוחין של אמא ,וב' בחי' אלו מוחין דאו"א,
ה) ובתיקונים מזוהר חדש ע"פ מלאה"ס ב' בחי' יחד ,ומתחברין המוחין אלו תוך
(אות ריח) :אמר ההוא סבא וכו' .אמר ההוא נה"י דאמא הם עומדין ,ואין כ"כ גדול הארת
זקן :המאור הקדוש :יו"ד ה"י וא"ו ה"י הוא מוחין דאמא כמו בשבת .ע"כ .ובזוה"ק ע"פ
עשר אותיות ,וחשבונו ס"ג .בו לוקח נקמה הסולם (תצוה ,סד) :בסוד יום הכפורים שהיא
מגס רוח ,שנאמר בו :כי גאה גאה ,שהוא אמא .ועיין בתיקוז"ח ע"פ מלאה"ס (עמ' י"ח,
גאה על הגאים ,ומרמז על עמלק וערב רב ,משום
מאמר מועדי ה' מקראי קודש).
(*) עיין תוספתא בסוף הכרך.
