Page 276 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 276

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 276 - 9-Front 21-10-25‬‬         ‫וער ליקוטי‬

             ‫תורה קלה‬

‫ֶאת הַּיֹום טֹוב‪ׁ ,‬שֶהִיא ּבִינָה‪ ,‬זֹוכֶה לַ ֲענָוָה‪ּ .‬כִי יֹום טֹוב ּ ְבגִי ַמ ְטִרּיָא סג ִעם ַהי' אֹו ִתּיֹות ּכַּמּובָא‬
‫ּ ַבּכַּוָנֹות‪ׁ ,‬שֶהּוא ֶה ֶפְך ּגַס רּוחַ (עיין תקונים מן זו"ח)‪ּ .‬כִי יֹום טֹוב ְמ ַבּ ֵטל ַהּגַ ְדלּות‪ּ ,‬כִי ֶט ַבע‬

                   ‫הַּ ַק ְטנּות ׁשִֶּי ְתּבַּ ֵטל לְגַּ ֵבי ַהּגַ ְדלּות‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬
‫ועל כן כשמקבל את היום טוב שהיא בינה‪ ,‬זוכה לענוה‪ .‬כי יום טוב בגימטריא ס"ג עם‬
‫הי' אותיות כמובא בכוונות‪ ,‬ד) שהוא היפך גס רוח‪ ,‬ה) כי ס"ג הוא שם של הבינה‪ ,‬והוא‬

‫גם גימטריה ג"ס שמבטל את הגס רוח כמבואר בתיקוני זו"ח עי"ש‪ .‬כי יום טוב מבטל‬
‫הגדלות‪ )*( ,‬כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי הגדלות ו) כי מקור הגדלות והגאוה הוא נובע‬
‫מקטנות השכל‪ ,‬כי אם היה חכם היה רואה שהכל הבל‪ ,‬ואינו יכול להתפאר בקניני הבל‬
‫הבלים‪ ,‬כי הזוהר והזיו היוצא מבינה מבהיר באור יקרות את האמת‪ .‬ומטבעו של עולם‬

                                                          ‫שהקטן מתבטל בפני הגדול‪.‬‬

        ‫ליקוטים‬

‫ד) בשער הכוונות (דרושי ר"ח)‪ :‬ופעם‬          ‫ע"י מעשינו‪ ,‬אנו קוראין את הקודש העליון‪,‬‬
‫אחרת שמעתי ממוז"ל באופן אחר והוא כי‬        ‫ומתחבר גם הוא שם‪ ,‬וזהו אשר תקראו‬
‫ביו"ט אין זו"ן עולים באי' עילאה רק בתבונה‬  ‫אותם‪ ,‬אתם כתיב חסר ו'‪ ,‬כי ע"י מעשינו‬
‫כנודע כי אימא בינה נק' שם אהיה במילוי‬      ‫וקריאתינו תלוי הדבר הזה‪ ,‬לכן ר"ת אותם‬
‫יודין והתבונה שהיא למטה מן הבינה נק'‬       ‫במועדם ר"ת א"ב‪ ,‬הוא אבא‪ ,‬כי אבא תלוי‬
‫הויה דמילוי ס"ג ולכן יו"ט הוא בגי' ע"ג‬     ‫ע"י קריאתינו‪ ,‬הרי הפרש א' שיש בין שבת‬
‫כמנין הויה דמילוי ס"ג ועשר אותיותיה הם‬     ‫לי"ט‪ .‬עוד יש הפרש ב'‪ ,‬כי בשבת באים נה"י‬
‫ע"ג ולכן קדושת שבת חמורה מן היו"ט כמה‬      ‫דאבא עם המוחין שלהם בתוכם‪ ,‬ונה"י של‬
‫מדרגות כי בשבת עולה ז"א עד דיקנא דא"א‬      ‫אמא ממש עם המוחין שלהם בתוכם‪ ,‬ואח"כ‬
‫ונוק' עד אבא וביו"ט ב' אינם עולים אלא‬      ‫מתחברין ונכנסין נה"י דאבא תוך נה"י דאמא‪,‬‬
‫בתבו'‪ .‬ונלע"ד ליישבו עם הדרך הא' והוא‬      ‫ונה"י דאמא תוך הז"א‪ ,‬נמצא כי בשבת היא‬
‫כי עלית ז"א בחול אל התבונה אינו מעצמו‬      ‫קודש עצמה‪ ,‬בסוד אבא הנקרא קודש ממש‬
‫אלא ע"י תפילותינו בגילוי וביו"ט עולים עד‬   ‫הנכנסין עתה‪ .‬אך בי"ט‪ ,‬אשר אין הארה שלו‬
‫התבונה ממילא ואח"כ אנו מעלים אותם עד‬       ‫מעצמו וממילא‪ ,‬רק מאמא היא מעצמה ולא‬
‫או"א ע"י תפלותינו כנלע"ד ליישב ב' הדרכים‬   ‫מאבא‪ ,‬רק ע"י מעשינו אנו קוראין את אבא‪,‬‬
‫הנז' ועי' בדרוש הא' דליל פסח בענין יציאת‬   ‫ומכניסין אותו תוך ז"א‪ ,‬ואינו מתלבש הנה"י‬
                                           ‫שלו דאבא בעצמו‪ ,‬רק באים המוחין של אבא‬
               ‫מצרים משם נתבאר ענין זה‪.‬‬    ‫ונכנסין תוך המוחין של אמא‪ ,‬ומתחברין‬
                                           ‫במוחין של אמא‪ ,‬וב' בחי' אלו מוחין דאו"א‪,‬‬
‫ה) ובתיקונים מזוהר חדש ע"פ מלאה"ס‬          ‫ב' בחי' יחד‪ ,‬ומתחברין המוחין אלו תוך‬
‫(אות ריח)‪ :‬אמר ההוא סבא וכו'‪ .‬אמר ההוא‬     ‫נה"י דאמא הם עומדין‪ ,‬ואין כ"כ גדול הארת‬
‫זקן‪ :‬המאור הקדוש‪ :‬יו"ד ה"י וא"ו ה"י הוא‬    ‫מוחין דאמא כמו בשבת‪ .‬ע"כ‪ .‬ובזוה"ק ע"פ‬
‫עשר אותיות‪ ,‬וחשבונו ס"ג‪ .‬בו לוקח נקמה‬      ‫הסולם (תצוה‪ ,‬סד)‪ :‬בסוד יום הכפורים שהיא‬
‫מגס רוח‪ ,‬שנאמר בו‪ :‬כי גאה גאה‪ ,‬שהוא‬        ‫אמא‪ .‬ועיין בתיקוז"ח ע"פ מלאה"ס (עמ' י"ח‪,‬‬
‫גאה על הגאים‪ ,‬ומרמז על עמלק וערב רב‪ ,‬משום‬
                                                             ‫מאמר מועדי ה' מקראי קודש)‪.‬‬

                                           ‫(*) עיין תוספתא בסוף הכרך‪.‬‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281