Page 278 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 278
מוהר"ן Pg: 278 - 9-Back 21-10-25 חער ליקוטי
תורה קלה
ְו ִעּ ַקר ּ ֹכחַ ְק ֻדּׁ ַשת יֹום טֹוב הּוא ּ ָתלּוי ּ ַבּ ַצּ ִדיקִיםּ ,כְמֹו ׁ ֶשּכָתּוב (ויקרא כ"ג)ֵ " :אּלֶה מֹו ֲע ֵדי ה'
ֲאׁשֶר ּ ִתקְְראּו אֹו ָתם ּ ְבמֹו ֲע ָדם" ,וְ ָדְרׁשּו ַרּבֹו ֵתינּו ,ז ִכְרֹונָם לִ ְבָרכָה (ראש השנה כד)ַ ' :אל ּ ִתקְֵרי
אֹ ָתם ֶאּלָא ַאּ ֶתם' .נִ ְמצָא ׁ ֶש ַהּ ָי ִמים טֹו ִבים ּ ְתלּו ִיים ּבַּצַּ ִדיקִיםְ ,ו ַעל ּכֵן ּכְׁ ֶשּ ְמקַּ ֵבל ּו ְמכַּ ֵבד ֶאת
ַהּ ָי ִמים טֹו ִביםּ ,ו ְמ ַקּבֵל אֹור ַהּגָדֹול ׁשֶל יֹום טֹובֶ ׁ ,שהּוא ּבְחִינַת ַצּ ִדיק ּכַּנַ"ל ,נִ ְתּבַּ ֵטל ַהּגַ ְדלּות
ׁשֶּלֹוּ ,כִי ַהּ ַק ְטנּות ּבָ ֵטל לְגַּ ֵבי ּגַ ְדלּותְ .ו ַעל ּכֵן 'חַּיָב ָא ָדם לְהַ ְקּ ִביל ּ ְפנֵי ַרּבֹו ּ ָבֶרגֶל'ּ ,כִי ִעּ ַקר ּכֹחַ
יֹום טֹוב ּ ָתלּוי ּ ַבּצַּ ִדי ִקים_ _ _ _ _ _ _ _.
ועיקר כח קדושת יום טוב הוא תלוי בצדיקים ,כמו שכתוב (ויקרא כ"ג)" :אלה מועדי
ה' אשר תקראו אותם במועדם" ,ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (ראש השנה כד" :).אל
תקרי ֹא ַתם אלא ָא ֶתם" שהחגים נקבעים ע"י הסנהדרין ,נמצא שהימים טובים תלויים
בצדיקים .ח) ועל כן כשמקבל ומכבד את הימים טובים ,ומקבל אור הגדול של יום טוב,
שהוא בחינת צדיק כנ"ל ,נתבטל הגדלות שלו ,כי הקטנות בטל לגבי גדלות .ועל כן 'חייב
אדם להקביל פני רבו ברגל' ,כי עיקר כח יום טוב תלוי בצדיקים.
ליקוטים
ח) בקול מבשר (ח"א ,אמור) :מועדי ה' בשבת הוא בעצם היום ,וביו"ט בא על ידי
אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם בני ישראל המקיימים המועדים ,כדברי
מועדי .ששת ימים תעשה מלאכה וביום האר"י הקדוש ז"ל.
השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה ולפי זה יש לומר דאתי שפיר בתחילת
פרשת מועדים ,ובסוף הפרשה ענין השבת
שמקיף את המועדים .דהשבת נותן כח לא תעשון (ויקרא כ"ג ב-ג) .השבת נאמרה אצל
במועדים להמשיך במועדים ענין השבת, מועדות .איתא מהחידושי הרי"ם ז"ל בשם
מוחין דאבא .וכדאיתא הלשון בזוה"ק: הרבי רבי בונם ז"ל מפשיסחא ,שסוד גדול
"אמשיך להון ברחימא דאבא" .ואתי שפיר טמון בדבר זה ,ומי שיגלה הסוד הזה יביא
הפסוק "מועדי ה' אשר תקראו אותם מועדי
קודש אלה הם מועדי ,ששת ימים" וגו', חצי גאולה לעולם.
דלא מיירי פרשה זו רק משבת ,ומה אמר ויש לומר על פי דאיתא בשפת אמת
אלה הם מועדי ,ולהנ"ל אתי שפיר ,ד"מועדי ליקוטים ,על הפסוק "וידבר משה את מועדי
ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש" אלו ה' אל בני ישראל" ,בשם ליקוטי תורה מהאר"י
המועדים שהם רחימא דאמא ,על ידי תפלה הקדוש ז"ל ,דראשי תיבות הפסוק הוא :אב"י
ורצון" ,אשר תקראו אותם מקראי קודש", אמ"י .רמז למה שכתב האר"י ז"ל ,כי בשבת
קודש יורדין מוחין דאבא ,וביום טוב מוחין
דאמא ,רק ע"י תפלות בנ"י יש התגלות גם
ממוחין דאבא .זה שנאמר :את מועדי הוי'ה "אלה הם מועדי" בחינת שבת של השי"ת
(אמ"י) ,בעצם היום ,אל בני ישראל (אב"י) ,בעצמו .כדכתיב בשבת" :כי בו שבת" .וזה
שבכוחם מתגלה גם דאבא .וזה רמזו חז"ל "מועדי" -רחימא דאבא ,שכל המועדים
במה שאמרו :כל המקיים את המועדות נמשכין שבת'דיג .שגם מהמועדים נעשים
מעלין עליו כאילו קיים את השבתות .שעל שבת ,שהוא "מועדי" ,רחימא דאבא .שעל
ידי קיום בני ישראל את המועדות ,מושכין ידי תפלה ורצון שמתקן ומרים הכל ,עושים
הארת אבא ,שהוא בחינת אור השבת .רק רצונו של מקום .באשאפט מען א רצון אין
