Page 275 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 275

‫‪Pg: 275 - 9-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן הער‬  ‫תורה קלה‬                       ‫________ ליקוטי‬

            ‫ליקוטים‬

‫בחינת הנבואה שלא קם כמוהו עד דכתיב כי אבותינו שהיו במצרים היו משוקעים‬
                                           ‫גבי' ותמונת ה' יביט‪ .‬וזה נקרא מראה עיניו‪,‬‬
‫במ"ט שערי טומאה (ז"ח יתרו לט‪ ).‬ולא יכלו‬    ‫וזהו השגחתו מן מדת בינה אשר נתגלו לו‬
‫להתמהמה עוד יותר (חסל"א מ"ב נהר נו)‪ ,‬ולזה‬  ‫מ"ט שערי בינה וזאת נקרא עיניו‪ .‬אבל שער‬
‫לא יכלו להשיג ג"כ שער הנו"ן בהקדושה (ע'‬    ‫החמישים לא השיג כי זה שער שאינו מושג‬
‫אוה"ח הק' שמות ג‪ ,‬ח)‪ ,‬ולזה לא היה למשה‬     ‫וידוע דברי הרמב"ם בזה‪ ,‬אבל שלמה בנה‬
‫רבינו ע"ה השגה זו שיוכל למסור שער הנו"ן‪.‬‬   ‫בית המקדש והוא זכה לבחי' חכמה כמאמר‬
‫ובזה פי' הפסוק (שמות טו‪ ,‬א) אז ישיר משה‬    ‫הכתוב ויתן ה' חכמה לשלמה ויחכם מכל‬
‫ובני ישראל את השירה הזאת‪ ,‬כי הגאולה‬        ‫אדם‪ ,‬וידוע מחז"ל שאמרו בנביאים לא‬
‫של מצרים היתה בבחינת שירה לשון נוקבא‬       ‫קם‪ ,‬אבל בחכמים קם‪ ,‬ואמרו עוד ויחכם‬
‫(ע' זח"ג רא‪ ,).‬שלא הי' עדיין גאולה שלימה‪,‬‬  ‫וכו' אפילו מן משה רבינו‪ .‬והענין שבוודאי‬
‫לא השיג אפילו כקוצו של י'‪ ,‬מדת החכמה ולגאולה שאנו מצפים במהרה תהיה בבחינת‬
‫שיר לשון דכר (שם)‪ ,‬שיהיה גאולה שלימה‬       ‫מהשגת משה רבינו עליו השלום‪ .‬אכן השגת‬
‫עד עולם‪ .‬וז"פ אז ישיר משה‪ ,‬שמשה רבינו‬      ‫משה רבינו היא למעלה לאשר שם בלתי‬
‫ע"ה רצה בעת הזאת שיהיה גאולה שלימה‪,‬‬        ‫אפשרות להשיג כמו השמש במקורה שאין‬
‫כדברינו שהוא בעצמו השיג שער הנו"ן והיה‬     ‫באפשרות להסתכל עלי'‪ .‬אבל שלמה חכמתו‬
‫בבחינת שיר‪ ,‬וזה אז ישיר משה‪ ,‬אבל ובני‬      ‫היתה למטה‪ .‬ולכן היתה חכמתו למטה בבחי'‬
‫ישראל את השירה הזאת‪ ,‬שלא יכלו להשיג‬
                                                   ‫גדולה הנקראת שער החמישים וכו'‪.‬‬

‫עדיין שער הנו"ן והי' בבחינת שירה לשון‬
‫באור לשמים (וישב)‪ :‬נובלות חכמה של נוקבא‪ ,‬ולעתיד כשנשיג אור מעלמא דחירות‬
‫מעלה תורה‪ ,‬רומז ליסוד אבא (פע"ח ש' קריאת חירות עליון‪ ,‬נוכל להשיג ג"כ שער הנו"ן‪.‬‬
                                           ‫ס"ת פ"א)‪ ,‬ואיתא מ"ט שערי בינה נמסרו‬
                                           ‫למשה‪ ,‬משמע שהאצילות של התורה היה‬
                                           ‫מבינה‪ ,‬רק הפירוש הוא כך‪ :‬נובלות חכמה ‪-‬‬
‫ג) בפרי עץ חיים (שער מקרא קודש‪ ,‬פ"א)‪:‬‬      ‫פירוש חכמה שבבינה‪ .‬וז"פ הזהרו בבני עניים‬
‫בענין ההפרש שיש בין שבת לי"ט‪ ,‬בארנו‬        ‫שמהם תצא תורה (נדרים פא‪ ,).‬ואי אפשר‬
‫ב' פרושים‪ ,‬ומצאתי להר"ם נאגרה‪ ,‬כדברי‬       ‫לומר עניים בדעת‪ ,‬הלא אמרו שמהם תצא‬
‫פירוש הב'‪ ,‬כי בי"ט אין באים בעצמם‪ ,‬רק‬      ‫תורה‪ ,‬אלא עניים היינו מוכנעים וענוים‪,‬‬
‫נה"י דאמא לבדן‪ ,‬ובתוכם המוחין מצד‬          ‫וזהו בני עניים‪ ,‬כי נובלות בינה של מעלה‬
‫אמא לבד‪ ,‬ולכן אין הי"ט נקרא קודש‪ ,‬אלא‬      ‫ענוה‪ ,‬שמהם תצא תורה ‪ -‬היינו מחכמה‬
‫מקראי קודש‪ ,‬כי הקודש העליון שהוא אבא‪,‬‬
‫אינה מתגלה בו בעצמו‪ ,‬רק אימא לבד‪.‬‬                                        ‫שבבינה וכנ"ל‪.‬‬

‫ואחר כך ע"י תפלה ומעשים‪ ,‬אנו קוראים‬
‫עוד שם (אמור)‪ :‬הנה מ"ט שערי בינה ומזמנים את הקודש שהוא אבא‪ ,‬שיכנס תוך‬
‫נמסרו למשה (ר"ה כא ע"ב) ומסרו ליהושע (ע' הבינה‪ ,‬וזהו מקראי קודש‪ ,‬ולא קודש גמור‪.‬‬
‫אבות פ"א מ"א)‪ ,‬ושער הנו"ן לא נמסר לו‪ ,‬ונוכל וז"ס אלה מועדי ה'‪ ,‬ר"ת אמי‪ .‬פי' ‪ -‬כי כל‬
‫לומר שמשה רבינו ע"ה הוא השיג שער הנו"ן המועדים כולם מצד אמא לבד‪ ,‬ואין הארת‬
‫רק שלא נמסר לו שיוכל למסור לאחרים‪ ,‬אבא מתגלה בעצמו בהם כמו בשבת‪ .‬ואח"כ‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280