Page 280 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 280

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 280 - 9-Front 21-10-25‬‬           ‫רפ ליקוטי‬

             ‫תורה קלה‬

‫ּו ָבז ֶה ְמ ֻיּׁ ָשב ׁ ַשּפִיר ַמה ּׁשֶ ִה ְקׁשּו ּבַּגְ ָמָרא (סכה דף כז‪ַ :):‬על ַרּבִי ֶאלְ ָעז ָר ׁשֶ ָא ַמר ְמׁ ַשּבֵ ַח ֲאנִי‬
‫ֶאת הָ ַע ְצלָנִים ּבֶָרגֶל ׁשֶּנֶ ֱא ַמר‪" :‬וְ ָֹש ַמ ְחּ ָת ּבְחַּגֶָך"‪ְ ,‬ו ָה ָא ַמר ַרּבִי יִצְ ָחק חַּיָב ָא ָדם לְהַ ְקּ ִביל ּפְנֵי‬
‫ַרּבֹו ּבֶָרגֶל‪ׁ ,‬שֶּנֶ ֱא ַמר‪ַ " :‬מּדּו ַע ַאּ ְת הֹולֶכֶת" וכו' ַעּ ֵין ׁ ָשם ֵהי ֵטב‪ּ .‬כִי ַאף ׁשֶהּוא ּ ְבִרחּוק ֵמ ָאה‬
‫ּ ַפְר ָסה ֵמַרּבֹו ּבְיֹום טֹוב‪ְ ,‬ולָא ָאז ֵל וְ ָא ֵתי ּבְיֹו ֵמּה‪ַ ,‬על ּכָל ז ֶה הּוא ְמחֻּיָב לְ ַהּ ְקּבִיל ּפְנֵי ַרּבֹו ּבֶָרגֶל‪,‬‬

‫הַ ְינּו ׁשֶּיַּכִיר ּ ְפנֵי ַרּבֹו ּ ָבֶרגֶל‪ ,‬הַ ְינּו ׁשֶּ ְיכַּ ֵבד ֶאת ַהּיֹום טֹוב‪ ,‬וִי ַקּבֵל אֹור ַהּגָדֹול ׁשֶל יֹום טֹוב‪_ _ _ _ _ _ _ _,‬‬
‫ובזה מיושב שפיר מה שהקשו בגמרא (סוכה כז‪ :):‬על רבי אלעזר שאמר‪" :‬משבח אני‬
‫את העצלנים ברגל"‪ ,‬אלה שיושבים בבית בחג‪ ,‬שנאמר "ושמחת בחגך"‪ ,‬והאמר רבי‬
‫יצחק "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל"‪ ,‬שנאמר "מדוע את הולכת" וכו' עיין שם‬
‫היטב‪ .‬ט) כי אף שהוא ברחוק מאה פרסה מרבו ביום טוב‪ ,‬ולא אזל ואתי ביומיה (ולא‬
‫הולך ושב באותו היום)‪ ,‬על כל זה הוא מחוייב להקביל פני רבו ברגל (עיין לעיל סי' ל'‪,‬‬
‫ובליקוטי עצות (ערך צדיק))‪ ,‬היינו שיכיר פני רבו ברגל‪ ,‬היינו שיכבד את היום טוב‪ ,‬כי בזה‬
‫שמכבד את היו"ט זה נחשב מקבל פני רבו‪ ,‬כי פני החג נוסדו ע"י הרב‪ ,‬ויקבל אור הגדול‬

        ‫ליקוטים‬

‫עכ"ד ז"ל‪[ .‬באמת צ"ע דבלא"ה לא שייך זמן לכך ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו‬
‫וגו' והקללה אם לא תשמעו וגו'‪ .‬וזהו שאמרו‬     ‫רק הבא מרוחק שלשים יום]‪.‬‬

‫חכמים (שבת לא‪ ).‬ששואלין לאדם קבעת‬
‫עתים לתורה‪ ,‬כלומר האמנת כי העתים הנם‬         ‫ובייטב לב (ראה)‪ :‬אנחנו מאמינים כי‬
‫קבועים ומשועבדים לתורה‪ ,‬ולא התורה לפי‬        ‫התורה למעלה מהזמן‪ ,‬אלפים שנה קדמה‬
                                             ‫לעולם‪ ,‬ואיך יפול חקי תורה תחת הזמן‪,‬‬
                               ‫העתים‪ ,‬והבן‪.‬‬  ‫והרי הזמן משועבד להתורה לענין עיבור‬

‫ט) בגמרא (סוכה כז‪ :):‬תנו רבנן‪ :‬מעשה‬          ‫חדשים ושנים‪ ,‬כדכתיב (ויקרא כג‪ ,‬ב) אשר‬
‫ברבי אלעאי שהלך להקביל פני רבי אליעזר‬        ‫תקראו אותם‪ ,‬ואמרו חז"ל (ראש השנה כה‪).‬‬
‫רבו בלוד‪ ,‬ברגל‪ .‬אמר לו רבי אליעזר‪ :‬אלעאי!‬    ‫אתם אפילו שוגגים ואפילו מזידין‪ .‬ובמדרש‬
‫אינך משובתי הרגל! שהרי אינך עומד ברגל‬        ‫פרשת בא (ש"ר טו‪ ,‬כ) על הפסוק (שמות יב‪,‬‬
‫אצל אשתך‪ .‬שהיה רבי אליעזר אומר‪ :‬משבח‬         ‫ב) החדש הזה לכם‪ ,‬מה שהם גוזרים הקב"ה‬
‫אני את העצלנין [כלומר‪ :‬אפילו את אלו‬          ‫מסכים עמהם‪ ,‬שנאמר (תהלים נז‪ ,‬ג) אקרא‬
‫שעושין כן מחמת עצלות] שאינן יוצאין‬           ‫וגו' לאל גומר עלי‪ .‬וקטנה בת שלש שנה‬
‫מבתיהן ברגל‪ .‬דכתיב‪ :‬ושמחת אתה וביתך‪,‬‬         ‫שנבעלה‪ ,‬אם עיברו בית דין השנה בתוליה‬
‫ו"ביתך" זו אשתך‪ .‬ותמהינן‪ :‬איני‪ ,‬והאמר רבי‬    ‫חוזרים‪ ,‬כדאיתא בירושלמי (כתובות פ"א ה"ב)‪,‬‬
‫יצחק‪ :‬מניין שחייב אדם להקביל פני רבו‬         ‫והכי קיימא לן שיפורא גרם (עי' נדה לח‪ ,).‬הרי‬
‫ברגל‪ ,‬שנאמר ‪ -‬שאל בעל האשה השונמית‬           ‫הזמן משועבד לתורה‪ ,‬ובשביל זה יש שכר‬
‫את אשתו‪ ,‬כשאמרה‪ :‬אלכה וארוצה עד‬              ‫לעושי רצונו ועונש לעוברי רצונו‪ ,‬מה שאין‬
‫איש האלהים [אלישע] ואשובה ‪" -‬מדוע‬            ‫כן לפי דברי הפוקרים שהזמן מכריח ומנהיג‬
‫את הולכת אליו היום‪ ,‬לא חדש ולא שבת"‪,‬‬         ‫העולם בטלה שכר ועונש‪ ,‬חס מלהזכיר‪ .‬וזהו‬
‫מכלל דבחדש ושבת מיחייב איניש לאקבולי‬         ‫שאמר ראה‪ ,‬התבונן‪ ,‬אנכי נותן לפניכם היום‪,‬‬
‫אפי רביה‪ .‬הרי למדנו שמותר לעזוב את‬
‫כלומר הזמן‪ ,‬שהוא משועבד לחקי התורה‪ ,‬אשתו ברגל‪ ,‬ומשנינן‪ :‬לא קשיא‪ .‬הא דאמר‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285