Page 285 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 285

‫מוהר"ן הפר‬  ‫‪Pg: 285 - 9-Front 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קלה‬

‫ּכִי ִעּ ַקר ּבְחִינַת יֹום טֹוב הּוא‪ ,‬לְהַ ֲעלֹות ּ ְבחִינַת ַמלְכּות ּ ִד ְק ֻדּׁ ָשה ִמּ ֵבין ַהּ ְקלִּפֹות‪ ,‬לְ ַבּ ֵטל‬
‫ַמלְכּות ַאְרּבַע ַמלְכֻּיֹות ּ ְדסִ ְטָרא ָא ֳחָרא‪ּ .‬כִי ַמלְכּות נִקְֵראת ּ ָד"לֶת‪ּ ,‬בְגִין ּ ְדלֵית לָּה ִמּגְַר ַמּה‬
‫ּכְלּום‪ּ ,‬כִי ' ֵאין ֶמלְֶך ּ ְבֹלא ָעם'‪ ,‬וְנִ ְמ ָצא ּ ְדלֵית לַּה ִמּגְַר ַמּה ּכְלּום‪ְ .‬והַּ ַמלְכּות ּ ִד ְק ֻדּׁ ָשה‪ֶ ׁ ,‬ש ִהיא‬

‫ּ ְבחִינֹות ּ ָדלֶ"ת‪ ,‬נָפְלָה ְונַ ֲע ֹשָה ִמּ ֶמּנָה ַאְרּ ַבע ַמלְכֻּיֹות ּ ִדקְלִּ ָפה‪ּ .‬ובְיֹום טֹוב ָצִריְך לְ ַה ֲעלֹות_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫כי עיקר בחינת יום טוב הוא להעלות בחינת מלכות דקדושה מבין הקליפות‪ ,‬ג]‬
‫לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא‪ .‬כי מלכות נקראת דל"ת‪ ,‬מלשון דלות‬
‫ועניות‪ ,‬בגין "דלית לה מגרמה כלום" (משום שאין לה לעצמה כלום) יב) כי "אין מלך‬
‫בלא עם"‪ ,‬ונמצא "דלית לה מגרמה כלום"‪ .‬והמלכות דקדושה‪ ,‬שהיא בחינות דל"ת‪,‬‬
‫נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקליפה‪ .‬כי צורכה של המלכות זה שיהיה לה "עם"‪,‬‬

‫באורים‬                                  ‫ליקוטים‬

‫ג] וזה אינו סותר הנ"ל שעיקר יום טוב זה‬  ‫יב) בזוה"ק ע"פ מעה"ס (תיקון כ"א‪ ,‬ת"ט)‪:‬‬
‫האותיות שהן הכלים אל האורות‪ ,‬נחלקות עבודת הצדיקים‪ ,‬כי עבודה זו של להעלות‬
‫לג׳ מדרגות בדרך כלל‪ ,‬שהן‪ :‬בינה‪ ,‬ז״א‪ ,‬נעשה על ידי הצדיק כמבואר להלן‪.‬‬
                                        ‫מלכות‪ .‬כי למעלה מבינה אין כלים‪ ,‬וכ״ב‬
‫אותיות שבבינה הן האותיות הגדולות שבתורה‪ ,‬כמו ב׳ של בראשית‪ .‬וכ״ב אותיות שבז״א‪ ,‬הן‬
‫סתם האותיות הרגילות‪ .‬וכ״ב אותיות שבמלכות‪ ,‬הן האותיות הקטנות‪ ,‬כמו א׳ של ויקרא‪.‬‬
‫ועל דרך זו הן נחלקות בפרטות לשלש מדרגות בינה וזו״ן‪ ,‬כי כל מדרגה מהן כלולה מבינה‬
‫וזו"ן‪ ,‬ולכן יש כ״ב אותיות בכל אחת מהן‪ ,‬שהן ג׳ דרגות‪ :‬יחידות‪ ,‬עשרות‪ ,‬ומאות‪ .‬שיחידות‬
‫מן א' עד ט' הן ט״ס של בינה‪ .‬ועשרות מן י׳ עד צ' הן תשע ספירות דז״א‪ .‬ומאות שהן אותיות‬
‫ק״ר ש״ת‪ ,‬הן ממלכות‪ .‬ולכן אין במלכות רק ד׳ אותיות כי היא אינה תופסת אלא ד׳ ספירות‬

‫של ז״א מחזה שלו ולמטה‪ ,‬שהם נהי״מ‪( .‬עיין בהקדמת ספר הזהר אות כ״ב בסולם מאמר אותיות‬

‫דרב המנונא סבא)‪ .‬ונמצא שאות ד' שבמלכות בה מתחילות ז״ת דבינה‪ ,‬כי אב״ג הן ג״ר דבינה‪,‬‬
‫ומד' ואילך עד ט׳ הן ו״ק דבינה שבמלכות‪ .‬וסוד ד' זו מורה על בחי' העוני והדלות שבמלכות‬
‫בכללה‪ ,‬דלית לה מגרמה כלום‪ ,‬אלא ממה שבעלה שהוא ז״א נותן לה‪ .‬ומדתה זו נרשמת‬
‫באות ד׳ שלה‪ ,‬כי במילואה היא דלת מלשון דלות ועניות‪ ,‬ויש לאות ד' בחי׳ זוית בולטת בצד‬
‫הימין של גגה‪ ,‬שזה מורה על בליטת החסדים שבה‪ ,‬שלוקחת מן אות ג׳ שלפניה‪ ,‬שג׳ זו היא‬
‫מג״ר דבינה שלה‪ ,‬המקבלת מבחינה שכנגדה בז"א‪ ,‬והוא מקבל מבחינת בינה דבינה שהיא‬
‫הבחינה שכנגד בינה שלו‪ ,‬ששם החסדים הם בשפע רב‪ ,‬ולכן נקראת ג׳ מלשון גומל חסדים‬

‫(שבת קד‪ ).‬כי גומל חסד עם ד'‪ ,‬שאין לה משלה כלום‪ ,‬ומשפעת לה חסדים בשפע‪ ,‬ובליטת‬
‫החסדים היא נרמזת בקוץ הבולט בצדה הימנית של הד'‪ .‬אמנם הלעומת של מלכות דקדושה‪,‬‬
‫הוא נרגן מפריד אלוף שה״ס דל גאה ואינה רוצה לקבל מן הג׳ ולהכנע אליה‪ ,‬אלא מתיימרת‬
‫להיות ראש בגאוה גדולה שעי״ז נמחק הקוץ של הד' שהוא רומז אל החסדים שבה הבולטים‪,‬‬
‫ונעשתה דל ורש‪ ,‬כי מחיקת הזוית מן ד' עושה אותה לצורת ר' שפירושה רש שז״ס הכתוב‬

‫במלכותו נולד רש (קהלת ד׳) והיחוד של ז״א ומלכות דקדושה הוא בסוד אח״ד כי אותיות א״ח‬
‫הן תשע ספירות של ז״א‪ ,‬והוא משפיע מן ג' דבינה אל ג' דמלכות‪ ,‬שעל ידי זה נעשה המלכות‬
            ‫בסוד ד' בקוץ בולט הרומז על החסדים שבה בשפע‪.‬‬
   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290