Page 285 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 285
מוהר"ן הפר Pg: 285 - 9-Front 21-10-25 ליקוטי
תורה קלה
ּכִי ִעּ ַקר ּבְחִינַת יֹום טֹוב הּוא ,לְהַ ֲעלֹות ּ ְבחִינַת ַמלְכּות ּ ִד ְק ֻדּׁ ָשה ִמּ ֵבין ַהּ ְקלִּפֹות ,לְ ַבּ ֵטל
ַמלְכּות ַאְרּבַע ַמלְכֻּיֹות ּ ְדסִ ְטָרא ָא ֳחָראּ .כִי ַמלְכּות נִקְֵראת ּ ָד"לֶתּ ,בְגִין ּ ְדלֵית לָּה ִמּגְַר ַמּה
ּכְלּוםּ ,כִי ' ֵאין ֶמלְֶך ּ ְבֹלא ָעם' ,וְנִ ְמ ָצא ּ ְדלֵית לַּה ִמּגְַר ַמּה ּכְלּוםְ .והַּ ַמלְכּות ּ ִד ְק ֻדּׁ ָשהֶ ׁ ,ש ִהיא
ּ ְבחִינֹות ּ ָדלֶ"ת ,נָפְלָה ְונַ ֲע ֹשָה ִמּ ֶמּנָה ַאְרּ ַבע ַמלְכֻּיֹות ּ ִדקְלִּ ָפהּ .ובְיֹום טֹוב ָצִריְך לְ ַה ֲעלֹות_ _ _ _ _ _ _ _
כי עיקר בחינת יום טוב הוא להעלות בחינת מלכות דקדושה מבין הקליפות ,ג]
לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא .כי מלכות נקראת דל"ת ,מלשון דלות
ועניות ,בגין "דלית לה מגרמה כלום" (משום שאין לה לעצמה כלום) יב) כי "אין מלך
בלא עם" ,ונמצא "דלית לה מגרמה כלום" .והמלכות דקדושה ,שהיא בחינות דל"ת,
נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקליפה .כי צורכה של המלכות זה שיהיה לה "עם",
באורים ליקוטים
ג] וזה אינו סותר הנ"ל שעיקר יום טוב זה יב) בזוה"ק ע"פ מעה"ס (תיקון כ"א ,ת"ט):
האותיות שהן הכלים אל האורות ,נחלקות עבודת הצדיקים ,כי עבודה זו של להעלות
לג׳ מדרגות בדרך כלל ,שהן :בינה ,ז״א ,נעשה על ידי הצדיק כמבואר להלן.
מלכות .כי למעלה מבינה אין כלים ,וכ״ב
אותיות שבבינה הן האותיות הגדולות שבתורה ,כמו ב׳ של בראשית .וכ״ב אותיות שבז״א ,הן
סתם האותיות הרגילות .וכ״ב אותיות שבמלכות ,הן האותיות הקטנות ,כמו א׳ של ויקרא.
ועל דרך זו הן נחלקות בפרטות לשלש מדרגות בינה וזו״ן ,כי כל מדרגה מהן כלולה מבינה
וזו"ן ,ולכן יש כ״ב אותיות בכל אחת מהן ,שהן ג׳ דרגות :יחידות ,עשרות ,ומאות .שיחידות
מן א' עד ט' הן ט״ס של בינה .ועשרות מן י׳ עד צ' הן תשע ספירות דז״א .ומאות שהן אותיות
ק״ר ש״ת ,הן ממלכות .ולכן אין במלכות רק ד׳ אותיות כי היא אינה תופסת אלא ד׳ ספירות
של ז״א מחזה שלו ולמטה ,שהם נהי״מ( .עיין בהקדמת ספר הזהר אות כ״ב בסולם מאמר אותיות
דרב המנונא סבא) .ונמצא שאות ד' שבמלכות בה מתחילות ז״ת דבינה ,כי אב״ג הן ג״ר דבינה,
ומד' ואילך עד ט׳ הן ו״ק דבינה שבמלכות .וסוד ד' זו מורה על בחי' העוני והדלות שבמלכות
בכללה ,דלית לה מגרמה כלום ,אלא ממה שבעלה שהוא ז״א נותן לה .ומדתה זו נרשמת
באות ד׳ שלה ,כי במילואה היא דלת מלשון דלות ועניות ,ויש לאות ד' בחי׳ זוית בולטת בצד
הימין של גגה ,שזה מורה על בליטת החסדים שבה ,שלוקחת מן אות ג׳ שלפניה ,שג׳ זו היא
מג״ר דבינה שלה ,המקבלת מבחינה שכנגדה בז"א ,והוא מקבל מבחינת בינה דבינה שהיא
הבחינה שכנגד בינה שלו ,ששם החסדים הם בשפע רב ,ולכן נקראת ג׳ מלשון גומל חסדים
(שבת קד ).כי גומל חסד עם ד' ,שאין לה משלה כלום ,ומשפעת לה חסדים בשפע ,ובליטת
החסדים היא נרמזת בקוץ הבולט בצדה הימנית של הד' .אמנם הלעומת של מלכות דקדושה,
הוא נרגן מפריד אלוף שה״ס דל גאה ואינה רוצה לקבל מן הג׳ ולהכנע אליה ,אלא מתיימרת
להיות ראש בגאוה גדולה שעי״ז נמחק הקוץ של הד' שהוא רומז אל החסדים שבה הבולטים,
ונעשתה דל ורש ,כי מחיקת הזוית מן ד' עושה אותה לצורת ר' שפירושה רש שז״ס הכתוב
במלכותו נולד רש (קהלת ד׳) והיחוד של ז״א ומלכות דקדושה הוא בסוד אח״ד כי אותיות א״ח
הן תשע ספירות של ז״א ,והוא משפיע מן ג' דבינה אל ג' דמלכות ,שעל ידי זה נעשה המלכות
בסוד ד' בקוץ בולט הרומז על החסדים שבה בשפע.
