Page 286 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 286

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 286 - 9-Back 21-10-25‬‬          ‫ופר ליקוטי‬

             ‫תורה קלה‬

‫ַהּ ַמלְכּות ּ ִד ְק ֻדּׁשָה ֵמ ַהד' ַמלְכֻּיֹות ּ ְד ִסּ ְטָרא ָא ֳחָרא‪ ,‬וְז ֶהּו ׁ ֶשּכָתּוב (שם י"א)‪" :‬וַּיְ ִהי לְ ֵעת ּ ְתׁשּו ַבת‬
‫הַּׁשָנָה לְ ֵעת צֵאת ַהּ ְמלָכִים"‪ּ ,‬פֵרּוׁש‪ :‬יֹום טֹוב נִקְָרא ּ ְתׁשּובַת הַּׁ ָשנָה‪ּ ,‬כִי ּכָל הַּ ָי ִמים טֹו ִבים‬
‫הֵם ְי ֵמי ּ ִדין‪ּ ,‬כְמֹו ׁשֶּכָתּוב (ראש השנה טז)‪ְ ּ' :‬ב ַאְרּ ָב ָעה ּ ְפָרקִים הָעֹולָם נִּדֹון ּ ְב ֶפ ַסח וכו'‪ ,‬וְצִָריְך‬
‫לָׁשּוב ּ ִב ְתׁשּובָה‪ .‬וְ ַעל ְי ֵדי ז ֶה יֹוצֵא הַּ ַמלְכּות ִמּ ֵבין ַהּ ְקלִּפֹות‪ ,‬וְנִ ְתּ ַבּ ֵטל ֶמ ְמׁשַלְּ ָתם‪ּ ,‬כְמֹו ׁ ֶש ָא ְמרּו‬
‫ַרּבֹו ֵתינּו‪ ,‬ז ִכְרֹונָם לִבְָרכָה (יומא פו‪ּ' :):‬גְדֹולָה ּ ְתׁשּובָה ׁשֶּ ְמ ָקֶר ֶבת ֶאת ַהּגְ ֻאּלָה'‪ֶ ׁ ,‬שּנִגְ ָאלִין ַעל‬
‫ְי ֵדי ּ ְתׁשּו ָבה ֵמ ַהּ ַמלְכּות ּ ִדקְלִּפֹות‪ְ .‬וז ֶהּו "לְ ֵעת ּ ְתׁשּובַת ַהּׁ ָשנָה לְ ֵעת צֵאת הַּ ְמלָכִים"‪ׁ ,‬שֶ ָאז‬
‫יֹו ֵצא ַמלְכּות ּ ִד ְק ֻדּׁ ָשה‪ׁ ,‬שֶ ִהיא ּ ְב ִחינַת ּ ָדלֶ"ת‪ִ ,‬מּ ֵבין הַּקְלִּפֹות‪ְ ,‬ונִ ְתּ ַבּ ֵטל ּכֹחַ ָה ַאְרּבַע ַמלְכֻּיֹות‬

                         ‫ְּד ִס ְטָרא ָאחֳָרא‏‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫וכיון שהסטרא אחרא נעשה אם לד' מלכויות דקליפה (כנד ד' בחינות של המלכות)‪,‬‬
‫לכן נשארה לבד בלי כלום‪ .‬וביום טוב צריך להעלות המלכות דקדושה מהד' מלכיות‬
‫דסטרא אחרא‪ ,‬וזהו שכתוב (שם י"א)‪" :‬ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים"‪,‬‬
‫פירוש‪ :‬יום טוב נקרא תשובת השנה‪ ,‬לאמר שזה זמן של תשובה‪ ,‬כי כל הימים טובים‬
‫הם ימי דין‪ ,‬כמו שכתוב (ראש השנה טז‪" :).‬בארבעה פרקים העולם נדון‪ ,‬בפסח" וכו'‪ ,‬וצריך‬
‫לשוב בתשובה‪ ,‬ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות ונתבטל ממשלתם‪ ,‬כמו שאמרו‬
‫רבותינו זכרונם לברכה (יומא פו‪" :):‬גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה"‪ ,‬שנגאלין על‬
‫ידי תשובה מהמלכות דקליפות‪ .‬וזהו "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים"‪ ,‬שאז‬
‫יוצא מלכות דקדושה‪ ,‬שהיא בחינת דל"ת‪ ,‬מבין הקליפות‪ ,‬ונתבטל כח הארבע מלכיות‬

                                                                       ‫דסטרא אחרא‪.‬‬

        ‫ליקוטים‬

‫עוד שם (אות קמ)‪ :‬פירוש אחר קול ענות השכינה שנקראת אנכי‪ ,‬אנכי שומע‪ .‬ומלת אנכי‬
        ‫אנכי שומע‪ ,‬זה הוא עניות דאנכי שומע‪ ,‬דורש מלעיל ומלרע‪.‬‬

                                           ‫ומפרש ענות מלשון עניות‪ ,‬ואנכי הוא שם המלכות‪,‬‬

‫עוד שם (השמטות‪ ,‬קנב)‪ :‬ויאמר אלקים‬          ‫וכשאינה בזווג עם ז״א‪ ,‬נקראת דלה ועניה דלית לה‬
‫יהי מארת וכתוב מארת חסר זה נגד מדרגת‬
‫הצדק‪ ,‬מלכות שלמעלה באצילות שאין לה‬         ‫מגרמה ולא מידי‪ .‬שהיא צועקת בכל יום למעלה‬
‫אור משלה אלא מה שניתן לה ע״י הצדיק‬         ‫אל הז״א‪ ,‬היא ובניה שהם ישראל הנכללים בה‪,‬‬
‫יסוד‪ .‬ומשום זה דוד למטה בעולם הזה שהוא‬     ‫וקוראים אותו ערב ובקר פעמיים‪ ,‬ואומרים‬
‫מרכבה למלכות שלמעלה‪ .‬הוא עני ואביון‪ .‬והיה‬  ‫שמע ישראל וכל אדם שיש לו ענוי מן‬
‫צורך להוסיף לו ימים ושנים‪ .‬והרי העמדנו‬     ‫השכינה‪ ,‬היינו שמשתתף בצער השכינה שהיא‬
‫שנתוסף לו שבעים שנה בדיוק נגד ז׳ הספירות‬   ‫בגלות ובעניות ורחוקה מן בעלה‪ ,‬וקורא‬
                                           ‫אותו בכל יום ואומר שמע ישראל‪ ,‬היינו ז״א‬
‫המאיר בחסדים‪ ,‬שיהיה נמשך ויורד אליה‪ ,‬התחתונות המאירות במלכות וכל אחת כלולה‬
‫ודאי עליו נאמר‪ ,‬קול ענות אנכי שומע‪ ,‬קול מעשר‪ .‬ונקראת יום רביעי‪ .‬כי ג"ר דמלכות יאירו‬
        ‫הענויים של אותו עני הסובל ענויים בשביל בגמר התקון בב״א‪.‬‬
   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291