Page 279 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 279
Pg: 279 - 9-Back 21-10-25
מוהר"ן טער תורה קלה ליקוטי
ליקוטים ________
הימעל (בוראים רצון בשמים' .עושים' מלשון אושפיזין כו' .אך כדי שיוכלו היומין דחול
שהם חיצונית המדות חסדים וגבורות כו' בוראים -המבי"א).
ואני תפלתי לך ה' עת רצון -כנ"ל ,וזה לעלות למעלה לבחי' חכמה עילאה שהיא
רחימא דאבא .וזה דאיתא ,לעתיד לבא יום בחי' קודש העליון .צ"ל תחלה המשכת הארה
שכולו שבת .כי מהכל נעשה שבת'דיג כנ"ל ,מלמעלה למטה מבחי' חכמה עילאה לאותו
מוחין רחימא דאבא (ביום ההוא יהיה ה' אחד יום שאז עי"ז יוכל לעלות .והמשכה זו היא
כו') .וזה דכתיב שבת מקודם המועדים ,אלה ע"י נשמות ישראל וע"ז נאמר אשר תקראו
הם מועדי כו' ,שבת שבתון כו' .ושבת אחר אתם דייקא .והטעם על דרך מארז"ל בענין
המועדים (ויקרא כ"ד ח) ,ביום השבת ביום שליחות דשלוחו של אדם כמותו .ולכן אין
השבת יערכנו לפני ה' כו' ,דשתי שבתות מיד שליחות לחרש שוטה וקטן שאינן כמותו
נגאלין .די גאנצע גאולה (הגאולה השלימה) .דהמשלח .אבל כשהוא בר שליחות הרי הוא
כמותו דהמשלח ממש עד שהאיש מקדש בו (שבת שבתון כולו שבת לפני ה').
ואם על ידי גילוי סוד השבת אצל ובשלוחו כו' וע"כ על דרך זה השליח מקדש
המועדים מביא חצי גאולה ,כמאמר הרבי רבי העליון להזמין היומין דחול שיהיו מקראי
בונם ז"ל לעיל ,על ידי שתי שבתות יכולים קדש .אי אפשר כי אם שהשליח הוא כמותו
כבר להביא כל הגאולה כנ"ל .וזה הזמן בימי דהמשלח .והיינו אתם דנשמות ישראל נאמר
הספירה ,ימי רצון דלעילא ודלתתא (רחימא עליהם קדש ישראל לה' .ששרשם מבחי'
דאמא ורחימא דאבא) ,שגם כן נזכר פעמיים חכמה עילאה ועיין בזהר פ' פקודי דרכ"ה
שבת ,ממחרת השבת כו' ,עד ממחרת השבת ע"ב ,לכן יכולים להיות בהם ועל ידם המשכת
כו' ,דשתי שבתות מיד נגאלין ,דאמשיך להון האור מבחי' קדש העליון אל היום שחל בו
ברחימא דאבא ,ליום שכולו שבת[ .מרן היו"ט שעי"ז שתקראו אתם דייקא נעשים
אדמו"ר ה"לב שמחה" זצוק"ל מגור ,פר' מקראי קדש .להיות אח"כ עולים לבחי' קדש
העליון .ועמ"ש בד"ה צו את בנ"י כו' בפ' אמור תשמ"א].
פינחס בענין להקריב לי במועדו .וכו'.
ובליקוטי תורה (ויקרא) :ויש להקדים מ"ש
בשפת אמת (אמור ,תרנ"ב) :בפסוק מועדי במקום אחר ע"פ מארז"ל בפסוק אלה מועדי
ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם .וקרי ביה ה' אשר תקראו כו' ששת ימים (תעבודו)
תקראו אתם .שקידוש המועדות בקריאת בית [תעשה] כו' .ובמועדות כתיב אשר תקראו
אותם במועדם .כי ביו"ט יורד קדושה דין תלאו הכתוב .וכמו שאנו אומרים מקדש
מיוחדת בזמן ההוא .אבל קדושת השבת ישראל והזמנים ישראל אינהו דקדשינהו
צריכין לקרוא תמיד שהשבת מאיר לכל ימי לזמנים .וענין זה הוא כמבואר בזוהר בפ'
אמור (דף צ"ד א') למלכא דזמין אושפיזין כו' המעשה לכן לא כ' בי' במועדו .והתחיל ששת
תלתא אינון זמינין מקדש כו' .כי המועדים ימים לומר שיכולין למשוך קדושה מהשבת
הם חלים על פי רוב בשית יומין דחול .ואז לימי המעשה .וכן שמעתי ממו"ז ז"ל שלכן
היום דחול כשחל בו יו"ט היינו שהוא נקרא בשבת אין מברכין שהחיינו כמו ברגל .משום
ונזמן לבחי' הקדש שהוא חכמה עילאה ,ולכן דמיני' מתברכין כל שיתא יומין .נמצא קיום
נקרא מקרא קדש וזהו המשל למלכא דזמין כל הימים ע"י השבת ולא שייך לברך שהחיינו
