Page 279 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 279

‫‪Pg: 279 - 9-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן טער‬  ‫תורה קלה‬                   ‫ליקוטי‬

             ‫ליקוטים‬                      ‫________‬

‫הימעל (בוראים רצון בשמים‪' .‬עושים' מלשון אושפיזין כו'‪ .‬אך כדי שיוכלו היומין דחול‬
‫שהם חיצונית המדות חסדים וגבורות כו'‬    ‫בוראים ‪ -‬המבי"א)‪.‬‬
‫ואני תפלתי לך ה' עת רצון ‪ -‬כנ"ל‪ ,‬וזה לעלות למעלה לבחי' חכמה עילאה שהיא‬
‫רחימא דאבא‪ .‬וזה דאיתא‪ ,‬לעתיד לבא יום בחי' קודש העליון‪ .‬צ"ל תחלה המשכת הארה‬
‫שכולו שבת‪ .‬כי מהכל נעשה שבת'דיג כנ"ל‪ ,‬מלמעלה למטה מבחי' חכמה עילאה לאותו‬
‫מוחין רחימא דאבא (ביום ההוא יהיה ה' אחד יום שאז עי"ז יוכל לעלות‪ .‬והמשכה זו היא‬
‫כו')‪ .‬וזה דכתיב שבת מקודם המועדים‪ ,‬אלה ע"י נשמות ישראל וע"ז נאמר אשר תקראו‬
‫הם מועדי כו'‪ ,‬שבת שבתון כו'‪ .‬ושבת אחר אתם דייקא‪ .‬והטעם על דרך מארז"ל בענין‬
‫המועדים (ויקרא כ"ד ח)‪ ,‬ביום השבת ביום שליחות דשלוחו של אדם כמותו‪ .‬ולכן אין‬
‫השבת יערכנו לפני ה' כו'‪ ,‬דשתי שבתות מיד שליחות לחרש שוטה וקטן שאינן כמותו‬
‫נגאלין‪ .‬די גאנצע גאולה (הגאולה השלימה)‪ .‬דהמשלח‪ .‬אבל כשהוא בר שליחות הרי הוא‬
‫כמותו דהמשלח ממש עד שהאיש מקדש בו‬      ‫(שבת שבתון כולו שבת לפני ה')‪.‬‬
‫ואם על ידי גילוי סוד השבת אצל ובשלוחו כו' וע"כ על דרך זה השליח מקדש‬
‫המועדים מביא חצי גאולה‪ ,‬כמאמר הרבי רבי העליון להזמין היומין דחול שיהיו מקראי‬
‫בונם ז"ל לעיל‪ ,‬על ידי שתי שבתות יכולים קדש‪ .‬אי אפשר כי אם שהשליח הוא כמותו‬
‫כבר להביא כל הגאולה כנ"ל‪ .‬וזה הזמן בימי דהמשלח‪ .‬והיינו אתם דנשמות ישראל נאמר‬
‫הספירה‪ ,‬ימי רצון דלעילא ודלתתא (רחימא עליהם קדש ישראל לה'‪ .‬ששרשם מבחי'‬
‫דאמא ורחימא דאבא)‪ ,‬שגם כן נזכר פעמיים חכמה עילאה ועיין בזהר פ' פקודי דרכ"ה‬
‫שבת‪ ,‬ממחרת השבת כו'‪ ,‬עד ממחרת השבת ע"ב‪ ,‬לכן יכולים להיות בהם ועל ידם המשכת‬
‫כו'‪ ,‬דשתי שבתות מיד נגאלין‪ ,‬דאמשיך להון האור מבחי' קדש העליון אל היום שחל בו‬
‫ברחימא דאבא‪ ,‬ליום שכולו שבת‪[ .‬מרן היו"ט שעי"ז שתקראו אתם דייקא נעשים‬
‫אדמו"ר ה"לב שמחה" זצוק"ל מגור‪ ,‬פר' מקראי קדש‪ .‬להיות אח"כ עולים לבחי' קדש‬
‫העליון‪ .‬ועמ"ש בד"ה צו את בנ"י כו' בפ'‬  ‫אמור תשמ"א]‪.‬‬
‫פינחס בענין להקריב לי במועדו‪ .‬וכו'‪.‬‬
                                       ‫ובליקוטי תורה (ויקרא)‪ :‬ויש להקדים מ"ש‬
‫בשפת אמת (אמור‪ ,‬תרנ"ב)‪ :‬בפסוק מועדי‬    ‫במקום אחר ע"פ מארז"ל בפסוק אלה מועדי‬
‫ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם‪ .‬וקרי ביה ה' אשר תקראו כו' ששת ימים (תעבודו)‬
‫תקראו אתם‪ .‬שקידוש המועדות בקריאת בית [תעשה] כו'‪ .‬ובמועדות כתיב אשר תקראו‬
‫אותם במועדם‪ .‬כי ביו"ט יורד קדושה‬       ‫דין תלאו הכתוב‪ .‬וכמו שאנו אומרים מקדש‬
‫מיוחדת בזמן ההוא‪ .‬אבל קדושת השבת‬       ‫ישראל והזמנים ישראל אינהו דקדשינהו‬
‫צריכין לקרוא תמיד שהשבת מאיר לכל ימי‬   ‫לזמנים‪ .‬וענין זה הוא כמבואר בזוהר בפ'‬
‫אמור (דף צ"ד א') למלכא דזמין אושפיזין כו' המעשה לכן לא כ' בי' במועדו‪ .‬והתחיל ששת‬
‫תלתא אינון זמינין מקדש כו'‪ .‬כי המועדים ימים לומר שיכולין למשוך קדושה מהשבת‬
‫הם חלים על פי רוב בשית יומין דחול‪ .‬ואז לימי המעשה‪ .‬וכן שמעתי ממו"ז ז"ל שלכן‬
‫היום דחול כשחל בו יו"ט היינו שהוא נקרא בשבת אין מברכין שהחיינו כמו ברגל‪ .‬משום‬
‫ונזמן לבחי' הקדש שהוא חכמה עילאה‪ ,‬ולכן דמיני' מתברכין כל שיתא יומין‪ .‬נמצא קיום‬
‫נקרא מקרא קדש וזהו המשל למלכא דזמין כל הימים ע"י השבת ולא שייך לברך שהחיינו‬
   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284