Page 75 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 75

‫מוהר"ן עה‬  ‫‪Pg: 75 - 3-Back 21-10-25‬‬         ‫ליקוטי‬

                 ‫תורה קח‬

‫ׁשֶּכָתּוב ּ ַבּכַּ ָונֹות ּפֹו ֵת' ַח ֶא'ת ָי ֶד'ָך‪ ,‬סֹופֵי ּ ֵתבֹות ֲח ַת"ְך‪ ,‬הַ ְינּו ׁשֶחֹו ֵתְך ּו ְמנַּ ֵסר ֶאת ַע ְצמֹו‪.‬‬
‫ְוהַּׁ ֵשם חֲ ַת"ְך נַ ֲע ֶֹשה ַעל יְ ֵדי ׁשֶּ ְמׁ ַשּבֵר ֶאת לִּבֹו‪ּ ,‬כִי ּכְׁ ֶשּ ְמׁשַּ ֵבר ֶאת לִּבֹו ּ ְבוַּ ַדאי ְמ ַאּנֵחַ ּומֹו ִציא‬
‫רּו ַח ּו ַמכְנִיס רּוחַ‪ ,‬וְהּוא ּ ְתֵרין רּו ִחין‪ּ .‬וׁ ְשנֵי ּ ְפ ָע ִמים רּו"חַ‪ּ ,‬גִי ַמ ְטִרּיָא ֲח ַת"ְך‪ְ ,‬וז ֶהּו ּבְ ִחינֹות‬
‫נְ ִסיָרה‪ּ ,‬ו ָבא ֶאל ּבְחִינֹות ּ ָפנִים ּ ְב ָפנִים‪ְ ,‬וז ֶהּו ּ ְבחִינֹות עֹולָה‪ְ :‬וז ֶהּו זִ ְב ֵחי ֶאֹל ִהים‪ ,‬הַ ְינּו ּבְחִינֹות‬

                    ‫עֹולָה‪ ,‬הּוא רּו ַח נִׁשְּ ָבָרה ּכַּנַ"ל‪:‬‏_ _ _ _ _ _ _ _‬
‫והנסירה הוא בחינת שם חת"ך‪ ,‬כמו שכתוב בכונות‪ :‬פותח' את' ידך' סופי תיבות‬
‫חת"ך (עיין לקמן ח"ב סי' ז'‪ ,‬ולעיל סי' ס"ו) י)‪ ,‬ומשמעות השם חת"ך היינו שחותך ומנסר את‬

‫עצמו‪ .‬והשם חת"ך נעשה על ידי שמשבר את לבו (ששם הרוח כנ"ל)‪ ,‬כי כשמשבר את‬
‫לבו בודאי מאנח ומוציא רוח ומכניס רוח‪ ,‬והוא תרין רוחין (שתי רוחות)‪ ,‬ושני פעמים‬
‫רו"ח גימטריא חת"ך‪ ,‬א] וזהו בחינות נסירה (שמשמעו לחתוך דבר אחד לשנים‪ ,‬וכל אחד‬

‫נשאר עם יישות בפני עצמו) ובא אל בחינות פנים בפנים‪ ,‬וזהו בחינות עולה‪ .‬וזהו זבחי‬
                             ‫אלהים‪ ,‬היינו בחינות עולה‪ ,‬הוא רוח נשברה כנ"ל‪.‬‬

‫באורים‬                                      ‫ליקוטים‬

‫עי' מענין זה בערך‪ :‬זו"נ אב"א וזו"נ דקטנות)‪ .‬א] כשמתאנח מוציא כל רוחו כאילו מת‪,‬‬
‫ועיין בסולם (אדרא רבא‪ ,‬אותיות שכג‪ -‬שכה‪ ,‬ואח"כ מחזיר בבת אחת כל רוחו וזה כמו תחיית‬
‫המתים‪ .‬והשם חת"ך הוא שם של תחיה‪ ,‬כמו‬
‫שנאמר בתפילת ימים נוראים‪" :‬החותך חיים‬       ‫מאמר הנסירה)‪ .‬ועיין בתוספתא‪.‬‬

‫לכל חי"‪ ,‬והם בסוד "תרין רוחין"‪ ,‬רוח אחת‬     ‫י) בייטב לב (וירא)‪ :‬ואני אוסיף נופך לפרש‬
‫מוציא ומבטל את הרוח רעה והשני מביא רוח‬      ‫דברי הזוהר‪ .‬אות מ"ם הוא סימנא דמלאך‬
‫טובה ורוח חיים‪ ,‬וכלשון ר"נ זצ"ל (ליקוטי‬     ‫ה"מות"‪ ,‬כי שמו סמא"ל (תקוני זוהר מז"ח‪,‬‬
‫תפילות ח"א צ"ח)‪ :‬וע"י הרוח שאוציא והרוח‬     ‫קעא‪ ,).‬וידוע כי סא"ל הוא שם דקדושה‪ ,‬חת"ך‬
‫שאכניס בשעת אנחה‪ ,‬עי"ז תמשיך עלי הארה‬       ‫בא"ת ב"ש‪ ,‬ועולה צ"א‪ ,‬מנין מלא"ך‪ ,‬יחוד ב'‬
‫גדולה מהשם היוצא מפסוק פותח' את' ידיך'‪,‬‬     ‫שמות הוי"ה אדנ"י‪ .‬רק המ"ם שבתוכו רומז‬
                                            ‫למות‪ ,‬וזהו שאמר הוא סימנא דמלאך המות‪,‬‬
                       ‫ומשביע לכל חי רצון‪.‬‬

‫והבן‪ .‬ועל ידי מצות מ'ילה‪ ,‬ראשי תיבות שלו מ"ם‪ ,‬וגם על ידי זה המצוה נתגלה בחינת חס"ד‪,‬‬
‫שם של ע"ב‪ ,‬שבו ארבע יודי"ן העולה מ"ם‪ .‬ועל ידי חיתך מסירין כחו של ס"מ כנזכר לעיל‪,‬‬
‫והמ"ם נמתק ליו"ד בא"ת ב"ש‪ ,‬על ידי מצות מילה שנתגלה היו"ד כנודע‪ ,‬ונעשה חתך עם יו"ד‬

                                            ‫(לקוטי תורה ס"פ לך)‪ ,‬והוא מצות חיתך‪ ,‬כאמור‪.‬‬

‫ובאמרי נועם (ויצא)‪ :‬וידוע מספרים אשר קריעת ים סוף הוא ברזא דשם חת"ך החותך‬
‫דבר לשנים‪ ,‬בסוד [תהלים קלו יג] לגוזר ים סוף [עיין בברכ"ע מאמר מצות משוחים פרק ה‪ ,‬ובמאמר‬
‫זה השלחן פרק ג]‪ .‬ורמזו ז"ל בנוסח [ברכת אהבת עולם דערבית] ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים‪,‬‬
‫אשר אהבת"ך עולה חת"ך‪ ,‬עולמי"ם עולה י"ם סו"ף [עיין בברכ"ע מאמר מצות משוחים פרק ו]‪ .‬כמו‬
‫כן נרמז מצ"ב ארצ"ה הוא חת"ך‪ ,‬והנ"ה סל"ם הוא י"ם סו"ף‪ ,‬ובהתחבר יעקב עם יוסף‪ ,‬שהם‬
‫גוף וברית‪ ,‬והמה אחיד בשמיא וארעא‪ ,‬מבריח מן הקצה אל הקצה‪ .‬ולזה יעק"ב א"ש יוס"ף‬
‫להב"ה עולה שמי"ם אר"ץ‪ ,‬והמה בסוד הסלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה‪ ,‬כי עולים‬

                                                ‫למעלה לקבל המוחין והשפע‪ ,‬להוריד למטה‪.‬‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80