Page 100 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 100
Pg: 100 - 4-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בעומד לפוש חייב וסיים דבלפוש והזהיר פטור, דף לא ע"א
והיאך יוצדק כאן ולומר הא בלכתף ,דמאן דכר
שמיה דלכתף ברישא הרי לא היה דברינו אלא גמ' אמר ר"י לא תימא מתני' ר"מ היא כו' אלא
בלפוש ,ואדרבא אם היה בסיפא מוזכר הא לכתף אפי' לרבנן דאמרי אנוס הוא ופטור .והגם דהכא
פטור הייתי יכול לדון ולומר הא לפוש והזהיר איירי בהוזקו באדם וכבר איתרבי מפצע תחת פצע
נעשה כמו לכתף שהוא אנוס ופטור אבל להביא דין לחייב אדם שהזיק אפי' באונס ,הני מילי באונס
לכתף ולהכניסו בין דיני לפוש דהיינו הרישא דלא דכעין אבידה דהוי כמו ברוח שאינה מצויה אבל
הזהיר )וכן( ]ובין[ דין דסיפא דהזהיר ולומר נעשה, באונ' דכעין גניבה כגון נתקל דהוי יותר מרוח
שאינה מצויה פטו' שזה אונס גמור כמ"ש לעי'
זה לא יתכן ודו"ק היטב. התוס' בד"ה ושמואל אמ' באפילה ,ואע"ג דיש
)חדד ותימא( לדחות דשמא דוקא בנתקל מחמת מכשול כהתם
וכדמשמע התם נמי מהתו' לאפוקי הכא שנתקל
תוס' ד"ה וקתני וכו' וא"ת ומנליה וכו' .וקשה לי מעצמו מ"מ שאני התם דקא עביד איהו מעשה
דמאי מקשים וא"ת ומנ"ל דמשום שהיה לו להזהיר דקאתי הזיק' מכחו וכיון שכן אי לאו דהוי אונס
חייב דילמא משום דמוקמינן דרמי כשלדא וכו' .והא גמור הוה חייב מפצע תחת פצע אבל הכא חבריה
מהטעם עצמו דלא מוקי לה בעומד לפוש ,דהיינו הוא דאיתזק ביה ולכן אע"ג דלא הוי אונס גמו'
משום דא"כ לפלוג וליתני בדידה ,בד"א בעומד אפ"ה אין לחייבו מפצע תחת פצע דלא רבי קרא
לפוש ,אבל עמד לכתף פטור ,מהאי טעמא נמי לא
מוקי לה דרמי כשלדא ,דא"כ לפלוג וליתני בדידה, אלא כשהזי' אתי מכוחו ועיין בהר"ן.
בד"א בשלדא ,אבל בלא שלדא פטור ,ונראה לי )מר דרור(
לומר ובמה שאקשה עוד דאיך לא ראה דליכא
למימר לפלוג וליתני בדידה וכו' ,דהא קמ"ל דאע"ג שם ליפלוג וליתני בדידה ע"כ .ראיתי להרב גור
דעמד לפוש ,כי קאמר לו לבעל חבית עמוד פטור, אריה שהקשה וז"ל ,הא דלא משני נעשה ולימא
וצ"ל לזה דנראה לו למקשה דהא פשיטא ,דכיון דהכי קאמר במה דברים אמורים בשעמד לפוש אבל
דאומר לו עמוד והוא לא עמד ונשברה החבית עמד לכתף נעשה כמה שאמר לבעל הבית עמוד
]ודאי[ דפטור בעל הקורה ,דאיהו הוא דאפסיד דפטור ,וכהאי גוונא משנינן לעיל דף כ"ח ע"א
אנפשיה ,ולהכי מקשים התוספות דאמאי לא מוקי והש"ס מלא מזה ,עכל"ה .ואני נלע"ד דאין כאן ריח
בשלדא ,דהא ליכא למימר דאם כן לפלוג וליתני קושיא כלל ,דלא אמרינן נעשה אלא כשמחלק
בדידה ,דאשמעינן חידושא ,דהו"א דכיון שזה הוזק באותו דין עצמו המוזכר ברישא כגון שם בדף כ"ח
בשלדא ,דהיינו שהיטה מהדרך להלוך מן הצד, דקאמר וקצותה את כפה במה דברים אמורים
ואפ"ה הוזק בשלדא ,חייב בעל הקורה ,דאין דקאמר קרא וקצותה כשיכולה להציל אבל אם אינה
באזהרתו כלום ,דזה חשב דמה שאמר לו עמוד היינו יכולה להציל נעשית כשליח ב"ד ,הרי החילוק
עמוד מדרך הילוכך ,ומפני זה הטה מן הדרך ,ולא שנשאר בעל פה ואמרינן בו נעשה הוא מגוף הדין
המוזכר ברישא ,ומשום דסברא הוא דהי"ל לתנא
אסיק אדעתיה דרמי כשלדא ,והבן. להזכירו לאותו חלוק יותר טוב מלהזכיר דבר חדש
)לחם אבירים( שאינו מגוף דבר המוזכר לכך אמרינן נעשה ,אבל
בכאן אדרבא החילוק המוזכר הוא מגוף אותו אותו
שם בא"ד וא"ת מנליה וכו' עכ"ל .יל"ד ומאי דבר המוזכר דהיינו )שהקנה( ]שהתנא[ מדבר
קוש' דאימא דהא דלא משני הכי משום דאכתי
תק"ל מסיפא דהיה בעל חבית א' והתם לא איירי
