Page 96 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 96
Pg: 96 - 3-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
כמ"ש התוס' לעיל ,אבל ברבי יוחנן היאך יוצדק שדרשו שדה על התלמוד .ואפשר שזהו הרמז
לומר דרבי יוחנן כאביי דבתרתי פליגי א"כ רבי חסידים הראשונים היו מצניעין קוצותיהם פי' 3
יוחנן מה אתא לאשמועינן ,אי אתא לאשמועינן צעריהם ודאגות שהם כקוצין .וגם זכוכיותיהם פי'
דברייתא פליגי במפקיר לאחר נפילה הרי כן הוא שבחיה' שמאירים ומזהירים כזכוכית לבנה אשר
פשטא דברייתא דהכי מוכח דבאחר נפילה פליגי ,שתים הנה חבילי טרדי"ן לבלבל דעתו מעבודת ה'.
וא"כ מה אתא לאשמועינן ,דאי לאשמועינן כדאביי ברם הני חסידי קמאי היו מצניעין מחשבותם אלו
הו"ל למינקט בשעת נפילה והוה מפרשינן אפילו בתוך שדותיהם שהיו עוסקים בתלמוד הנק' שדה
שעת נפילה ומה זה הלשון דאמר לאחר נפילה ,אלא בכל כחם .ומעמיקים להם ג' טפחים כנגד הרהור
בודאי דהכוונה דבא למעט הא נפילה דפשיעה ומחשבה הפחותה מהרהור ורעותא דלבא הקלה
וכדאוקמא תלמודא ,וא"כ קושיית התוס' במקומה מהכל המה בצדקתם עבדו להם זרזי"ם להעמיק
עומדת ודו"ק .ולפנות מחשבות אלו מצער או שבח כדי שלא יעכב
המחרישה כלומר שמחשבה בצער או שבח מועלת )חדד ותימא(.
ומעכבת המחרישה פי' עומק העיון בשדה אשר
ברכו ה' הוא התלמוד והם מצניעין אותם כדי שלא
יעכב המחרישה עיון הקודש שדרכו לחרוש בשדה דף ל ע"א
התלמוד.
גמ' ותרתי למה לי .מפירש"י משמע דלרב פריך )פתח עינים(
ולא אמתני' מצד עצמה .ואפשר דלשמואל דסבר
דבין הפקיר בורו ובין לא הפקירו הוי חיובא משום שם רב ששת שדי להו בנורא .כלומר שיש תקון
בורו ,לא קשה מידי ,דלדידיה יאמר דאדרבה משום לאשר בנקל לא יוכל לפנות לבו ממחשבות אלו
הכי קתני מתני' תרתי משום דחד איירי בהפקירו בעצמה אחת והיא לשנות אופן תלמודו שאם עיקר
וחדא בלא הפקירו ,וקתני בכולהו חייב דהיינו למודו שהוא רגיל בו הוא למהדר אתלמודיה בלי
משום בורו ,מדקתני חייב סתם בכולהו משמע פלפול בבא אליו מחשבו' אלו יכנס בפלפול עמוק
דחיובא דהאי כהאי ,ובהכרח דמשום בורו הוא ,וממילא בטלי להו המחשבות .ואם הרגלו הוא יום
דמשום ממונו היכא דהפקירו לכולי עלמא לא הוי יום בעומק העיון ופלפל"א אריכתא .זה יעצור
ממונו) .א"ה ,כ"כ בפנ"י( .המחשבה בלמוד אגדה המושכת הלב כמים ויתבטלו
המחשבות אשר בשנותו את טעמו לסדר לימוד חדש
חדת היא ליה נותן לבו בדבר החדש ומתבטלין )ברית יעקב – כת"י(
המחשבות .ואפשר שזה רמז רב ששת שדי להו
שם ת"ר חסידים הראשונים היו מצניעי' בנורא דרב ששת היה סגי נהור ורוב לימודו למהדר
קוצותיהם וזכוכיותיהם וכו' .אפשר לרמוז תלמודיה והיה סיני וכמ"ש רב חסדא מרתע כוליה
במאמר זה דרך רמז כי הן האדם זמנין דבטל מתורה גופיה ממתניתיה דרב ששת ורב ששת מרתע כוליה
לפום צערא בבא אליו דואג היש משכיל על כן גופיה מפלפוליה דרב חסדא וכיון דרב ששת היה
יאמרו תורתו של דוא"ג אינו אלא מן השפה ולחוץ סיני והרגלו לחזור משנתו להכי שדי להו למחשבות
כי לבו בל עמו ויהי הצע"ר לסגו"ר לבו .ועוד נודע אלו בנורא כלומר בעיון עמוק נמשל לאש כמ"ש
דאם יש באדם מעלות המדות ומושב"ח ועומ"ד את נהירנא כי הוו נפקי זקוקים דנורא מפומיה דרבי וכן
עולותי"ו ואת שלמי"ו יזוח לבו עליו .וידוע כי שדה רב ששת עייל נפשיה בעיון עמוק לבטל מחשבות
כינוי לתלמוד כמו שפירשו רז"ל בכמה מקומות חיצוניות וזה רמז באומרו רב ששת שדי להו בנורא.
