Page 94 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 94
Pg: 94 - 3-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דבנפשרה חייב היינו לרבה אבל לאביי בכל גוונא שלא נאמר ר"מ מפקיר נזקיו לאחר התקלה פטור
פטור וכן מוכח מדבריהם לקמן ודוק. קמל"ן מתניתין דר"מ אית ליה חייב גם במפקיר
נזקיו לאחר התקלה וכונת התוס' לומר כשלא נאמר
)גפן פוריה( אביי דפליגי בתרתי לא יקשה הגמרא לקמן מפקיר
נזקיו מאי מתכוין איכא זה נלע"ד והיעבת"ו אכי"ר.
דף כט ע"ב
)כח מעשיו הגיד לעמו(
גמ' ואמר רבי אלעזר לא שנו אלא שנתכוין
לזכות בהן .ופירש"י וחייב משום ממונו .קצת קשה שם בא"ד שלא תאמר דוקא בשעת נפילה מחייב
אמאי לא פירש משום בורו .וכן לקמן ד"ה להתחכך ר"מ וכו' ,וקשה הא עכ"ר שלא בשעת נפילה היינו
וכו' ,כתב שהרי ממונו הוא ,לא פירש נמי משום כשיכול לסלק כמ"ש הם בדיבור הקודם לזה וא"כ
בורו .ואין להקשות לפירש"י דקאמר לא שנו אלא אי אמרת במפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה מיפטר
שנתכוין דחיובא משום ממונו הוא ,א"כ בורו אליבא דכ"ע ול"פ אלא בנתקל נימא אנה"נ דס"ל
שחייבה תורה היכי משכחת לה .דאפשר דלרבי לאחר נפילה פטור אע"ג דנתקל פושע הוא דהיינו
אלעזר לא מיקרי בור אלא א"כ חפר בור ממש ,אבל ממש מפקיר נזקיו לאחר פשיעת נפילה ואמאי קתני
אבנו וסכינו או גלל וכדומה כשלא הפקירו הוי ממתני' תרתי לחייבו בשעת נפילה ושלא בשעת
ממונו וק"ל) .א"נ לרבי אלעזר לא מקרי בורו אלא נפילה ,ואין לו' דנפילת פשיעה דפטור כשהפקירה
כשעשאו ברשותו ממש ואח"כ הפקירו ,אבל היינו כגון שנפל ברוח שאינה מצויה דהוי אונס וקרי
כשעשאו ברשות הרבים ממש ,אף שלא הפקירו, ליה פשיעה לפי שהי"ל לסלקה דהא השתא נמי כפי
לא מקרי בורו ברשותו שאמרה תורה ,דכיון האמת קושטא הכי הוא דההיא פטור אליבא דכ"ע
שעשאו ברשות הרבים לא מקרי רשותו שאמרה כמ"ש התוס' בסמוך בסוף הדיבור ,ואולי אפשר לו'
תורה ,כיון שעשאו מעיקרו ברשות הרבים() .א"ה דמשכחת לה חיוב מפקיר נזקיו בלא פשיעה
וכ"כ בפני יהושע בביאור שיטת רש"י בעמ' א' ד"ה בתחילה כגון נפשרה כדו דמחייב כשהי"ל לסלק
במפקיר נזקיו ,ובסמוך ברש"י ד"ה פטור ,דלמ"ד ולא אמרי' מפקיר נזקיו פטור וקרי לה נפילת
מפקיר נזקיו חייב למד מבור בר"ה דהפקר הוא פשיעה לפי שהי"ל לסלק ולא סילק וע"ז הקשו
ומ"ד מפקיר נזקיו פטור ס"ל דהפקיר רשותו ולא התוס' היכי דייק מדקתני תרתי לאשמועינן דמחייב
בורו זהו בור האמור בתורה .וכאן בגמ' איירינן ר"מ במפקיר כי הך דילמא הא דקתני תרתי הא א'
למ"ד פטור וע"כ הוצרך לומר רש"י משום ממונו. בשעת נפילה וא' שלא בשעת נפילה ומשום דנתקל
וכן להלן ברש"י ד"ה להתחכך איירי למ"ד פטור פושע הוא אבל כשאינו פושע בתחילתו אע"ג דהי"ל
וע"כ הוצרך לתת טעם דממונו הוא(. לסלק פטור כיון דהפקירן ,או אפשר לו' דכוונת
התוס' היא לומר דנפילת פשיעה שהפקירה דכ"ע
)ברית יעקב -כת"י(. ל"פ דחייב והא דקתני תרתי הוא דלא תימא שלא
בשעת נפילה פטור כיון דהפקיר וה"ה למפקיר
שם אמר רבינא משל וכו'. נזקיו בעלמא דפטור קמ"ל דחייב כיון דנתקל פושע
כתב הרמב"ם בהל' נזקי ממון פי"ב ה"ו ,המוצא בור הוא וה"ה בשאר נפילת פשיעה דעלמא דמחייב,
וכסהו וחזר וגילהו בעל הבור חייב וזה האחרון ועדיין לבי מגמגם בדבר והדרך הראשונה אינה
פטור סתמו בעפר וחזר והוציא את כל העפר זה מתיישבת בשום צד דמשמע מדברי התוס' דנפילת
האחרון חייב שכיון שטממו בעפר נסתלקו מעשה אונס בכל אופן שיהיה פטור כשהפקיר אפי'
הראשון .ע"כ .וכתב בהשגות הראב"ד ,בעל הבור כשהי"ל לסלק ומ"ש התוס' לעיל בד"ה והתניא וכו'
חייב ,א"א בכדי שידע .ועי' במגיד משנה ומגדל עוז
