Page 89 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 89
Pg: 89 - 3-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
)סוכת שלום( שמתחילה היתה של מוכר ובידו היא אמנם היכא
שם שלח לי' ר"ח לר"נ הרי אמרו לרכובה שלש דנתן הלוקח הדמים למוכר בעד החבית ,ולא קנה
ולבעיטה חמש ולסנוקרת שלש עשרה וכו' .הנה מידו בקנין שיתן לו החבית ,דבא בטענת רובא
בירושלמי פ"ח ה"ו תני רב קרני לבעיטה אחת ליטול הדמים שנתן ,הו"א דליזיל בתר רובא ,קמ"ל
לרכובה שלשה לסקלונקית חמש עשרה .והנה כתב ממשנה יתירתא דאפילו היכא דנתן הדמים .ואין לי
יש"ש סי' ד תלמוד שלנו עיקר .ונראה דהבין שהם ספק כי זה הוא הכרח התוספות במה שכתבו בד"ה
חולקים ,וע"כ כתב דשלנו עיקר .אלא דקשה ואיכא דקרו לחביתא כדא וכו' ,ואם התנה לתת לו
שהרי"ף בסוגיין הביא דברי ר' חסדא אלו משמע חבית ונתן הלוקח דמים יכול המוכר וכו' ,דמכח
דהכי ס"ל להלכה ואילו בפ"ח )דף לב ב מדפי משנה יתירתא בענין מוכר קאמר דאפילו היכא
הרי"ף( הביא דברי הירושלמי בסתמא .וכן הרא"ש דנתן הדמים ,שבא הלוקח להוציא הממון שמתחילה
בסוגיין סי' ב' הביא גמ' דילן ,ואילו בפ' החובל סי' היה שלו ,לא אזלינן בתר רובא.
יד הביא הירושלמי .ובאמת צ"ע ,שאם כוונתם
לפסוק כהירו' תמוה למה לא כתלמוד דידן .ואם )לחם אבירים(
להביא דעתו לא להלכה ,הול"ל כמ"ש האו"ז בפ"ח
סי' שעא ,וז"ל ירושלמי תני ר' קרני וכו' בגמ' דידן רש"י ד"ה ואם הוזק בה הנתקל ,עי' באחרונים,
בפרק המניח אמרי לבעיטה חמש לסנקורת שלש ול"נ שרש"י בא לתרץ מה דקשה דאיתא לעיל )כד
עשרה .הרי דעמד בזה וע"כ פוסק כתלמודא דידן ב( כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור ,וע"כ אם
אבל על הרי"ף והרא"ש יקשה .ושמעתי באומרים משסה כלב חבירו בעצמו פטור ,וה"ה כאן שהוא
לי שיש שינוי בין המטבעות של א"י לבבל ,וזה לא שבר החבית ונתקל בחרסיה ,וע"ז תי' רש"י הנתקל,
יתכן כלל שהרי את"ל שהוא יותר מטבעות בירו' ובזה מתרץ שהוא נתקל ולא היתה כוונתו להזיק רק
וע"כ הסנוקרת עלתה מי"ג לט"ו א"כ גם הבעיטה נתקל וניזק וע"כ חייב בעל החבית אפי' בזה ודו"ק.
הו"ל להיות יתר על חמש ואנו רואים איפכא והטעם שלא חשיב כל המשנה ובא אחר ושינה בו,
שמחירה נעשה אחת בירושלמי ,וע"כ לא שייך כבר ביארנו לעיל )כ א( בדין כל המשנה וכו' ,שהוא
שינוי במטבעות .ונראה ליישב הסתירה שדברים דין במשנה שאין לו רשות למה שעשה וע"כ חייב
אלו נקבעו ע"פ הב"ד לפי ראות עיני הדיינים ,שאם באחריות ,משא"כ כאן שאותו שנתקל לא לקח על
ראו שאנשים מזלזלים הרבה העלו המחיר ואיפכא, עצמו האחריות שבהיתר עשה והמשנה הוא מניח
ועוד נאמרו בזה רמזים במפרשים ,וע"כ בא"י הכד ,ע"ש ודו"ק .וע"ע להלן ע"ב בראשונים,
אפשר שהבעיטה לא היה דבר כ"כ חמור כמו בבבל ודו"ק) .וזה דלא כשיטת הראשונים שהמניח את
שהרי נזקים אלו הרבה נמדדים לפי ראות עיני אנשי הכד הוא בהיתר ,עי' מאירי(.
דעלמא ולפי הרגשתם וסוג רגילות הכאתם ,וע"כ
בא"י היה אופן מסויים ובבבל אחר ,וכל מקום יכול )דודאים בשדה(
לנהוג לפי דרכו איך שיראו לנכון לפי ההכאות
הרגילות שם .וע"כ הוא"ז נמי הביא שני המנהגים דף כז ע"ב
בסתמא ,שאין זה מחלוקת שכל אחד יסכים דלפי
התנאים שיש לחבירו כן יש לו לנהוג ,ובכל מקום ]
לפי ענינו. גמ' בממלא ר"ה .וא"ת אפי' אינו בממלא אלא
אותו כד לבדו יקח אותו ויניחו בצד אחר ויעבור
)דודאים בשדה( ומה לו לשברו וי"ל דאם יקחו ויניחו בצד האחר
יתחייב עליו משום בור וכמ"ש בירושלמי.
