Page 93 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 93
Pg: 93 - 3-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לעיוני ובדף נב נאמר שאכן איבעי לעיוני .וי"ל )דודאים בשדה(
דבסוגיין פשיטא דלא איירי בשור פקח שנפל לבור
דפשיטא דזה פושע או אנוס לכ"ע ,אלא דיש לחלק דף כט ע"א
דאע"פ דלבהמה יש דעת לא ליפול בבור אין לה
דעת לראות על מה אפשר ללכת ומה מסוכן ומה גמ' ומודה ר"מ לרבנן במעלה קנקנים על הגג
יכול לישבר ,ומה שיכולה לראות הוא לא להתקע ע"מ לנגבן וכו' .ובהגהות חו"י על הרי"ף כתב,
בתל או ליפול בבור גדול) ,ועי' במגיד משנה הלכות נ"ב צ"ע בלא ע"מ לנגבן .וכתב הרשב"א ,ומודה
נזקי ממון פרק יב הלכה טז ,שכתב סברא זו( ,וע"כ ר"מ לחכמים במעלה קנקנים לגג ונפלו ברוח
מאחר ובנידון דידן אי אפשר לומר דשעת נפילה שאינה מצויה שהוא פטור ,הא דנקט בדברי חכמים
איירי במכשול גדול ,שא"כ לא שייך מחלוקת אבנו סכינו ובדר' מאיר קנקנים אורחא דמלתא נקט
שלכ"ע בעל הבהמה חייב או פטור ,ע"כ שאיירי דבקנקנים שאם יפלו עשויין להשתבר אורחייהו
בנפילה כזאת שהבהמה נכשלה בדבר שלא לפי לשמרן שלא יפלו ברוח מצויה ,ע"כ .ולפ"ז נפשט
דרגתה לראות כמבואר ,וא"כ שאיירי בכה"ג ע"ז ספיקו דהחו"י ,דהא דנקט קנקנים הוא דוגמא
קאי פי' רש"י דבשלמא גבי אדם בכה"ג שייך לומר שאורחי' שלא יפול ברוח שאינה מצויה אבל ה"ה
אבעי לי' לעיוני ולא ליפול אולם בבהמה אין לה דבר אחר ,וכ"ש קנקנים שלא ע"מ לנגבן.
דעת בנפילה כזאת של נתקל רגיל ופשיטא שצריכה
להיות פטורה וכמו שכתבנו. )דודאים בשדה(
)דודאים בשדה( שם ר"א אומר בשעת נפילה וכו' ,קמ"ל כדאביי.
כתב הרא"ש דדעת הרי"ף ,דמלתא דאביי הוא חד
תוס' ד"ה מדקתני תרתי וא"ת והיכי דייק אביי טעמא ,דכיון דס"ל לר"י דנתקל אנוס ,ולכך פוטר
מדקתני תרתי דפליגי לאחר נפילת פשיעה הא אפי' בשעת נפילה ,והוא הטעם למפקי' דפטור ,דהוו
אפי' אי לא פליגי אלא בנתקל וכו' .קשה דאם מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס ,ומק' העול' דלר'
נאמר דלא פליגי לאחר נפילת פשיעה ור' יאודה אלעזר דאית ליה לקמן ,ומפקיר נזקיו לאחר נפילת
אית ליה לאחר נפילת פשיעה חייב א"כ מה שואל פשיעה פטור ,וקאמר לקמן מאן דפטר כרבנן ,א"כ
הגמרא לקמן מפקיר נזקיו מאי מתכוין איכא הא לא הוי חד טעמא לר"א ,ואיך קאמר הש"ס קמ"ל
איכא מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה דמודה ר' דאביי ,ולי ל"ק ,דלדע' הרי"ף מאי דקאמר קמ"ל
יאודה דחייב א"כ מוכרח לומר אביי דפליגי נמי כדאביי ר"ל דלענין דפליגי בתרתי ,אבל הא
לאחר נפילת פשיעה ור' יאודה פוטר דאל"כ מה כסברתיה והא כסברתיה ,וטעמא דהרי"ף דפי' כן
שואל הגמרא לקמן וכמו שהוכיחו התוספות עצמם דעת אביי ,כי היכי דליתי כסברת רבי יוחנן,
בדבור הקודם ד"ה פליגי בשעת נפילה וכו' ואפשר דהלכתא כוותיה.
לת' דמה שהכריחו התוס' לעיל דפליגי אפי' אחר
פשיעת נפילה הוא מדאמר אביי דפליגי בתרתי ומזה )זרע יצחק(
הוכיחו מדשאל הגמרא לקמן ש"מ דפליגי אפי' אחר רש"י ד"ה אלא בשעת נפילה וכו' ,אלא גמלו מי
נפילת פשיעה מדאמר אביי דפליגי נמי לאחר נפילה איכא למימר הכי .ע"כ .משמע דס"ל לרש"י
במפקיר נזקיו ולזה שאל הגמרא מפקיר נזקיו מאי דפשיטא דבהמה לא צריכה לעיוני ומיזל .ועי' להלן
מתכוין איכא ועתה מקשים התוס' אמאי דייק אביי בדף נב ב בגמ' ,נפל לתוכו ]של בור[ שור וכו' פקח
דפליגי בתרתי ופליגי ג"כ לאחר נפילת פשיעה לא ומהלך ביום פטור ,ופרש"י ד"ה פקח ונפל לתוכו
פליגי כ"א בנתקל פושע והאי דקתני מתניתין תרתי ביום פטור דאיבעי לעיוני ומיזל .עכ"ל .ולכאו'
סתירה ,שבסוגיין נאמר דבהמה לא איבעי לי'
