Page 95 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 95

‫‪Pg: 95 - 3-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫רעג ס"ט הקשה על גירסא זו שכתב רבינו‪ ,‬דברש"י‬      ‫שכתבו להצדיק את הרמב"ם‪ .‬ונ"ב קצת ראיה יש‬
‫בב"מ קיח א כתב וז"ל כגון לשמור או להשליך‬         ‫לדברי הראב"ד מההיא דאמרינן בפ' המניח דף ל‬
‫מעלייה לארץ דליכא הגבהה וכו' משמע דגורס‬          ‫ז"א המכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל דלי‬
‫חבטה בחי"ת‪ .‬אלא שראייתו אינה ברורה‪ ,‬כמ"ש‬         ‫ונטל דליו חייב בעל הבור ופריך פשיטא ומשני מהו‬
‫הב"ח עצמו להלן סי' שלו ס"ג וז"ל‪ ,‬דרש"י פירש‬      ‫דתימא וכו' איבעי לי' לאודועי קמ"ל ע"כ‪ .‬ומשמע‬
‫פירושו לשתי הגירסאות למאן דגריס הבטה פי'‬         ‫דמשום שלא ברשות הוה הא היכא דברשות הוה‬
‫לשמור ולמאן דגריס חבטה פי' להשליך מעליה‬          ‫נתון שהוא בעצמו כסהו איבעי לי' לאודועי‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫לארץ וכו'‪ .‬הרי להדיא כתב הב"ח עצמו שרש"י‬
‫אפשר לפרשו לב' הגירסאות גם הבטה וגם חבטה‪,‬‬                                       ‫)מחנה אפרים(‪.‬‬
‫ובפרט שאפשר ג"כ דקרי לי' הבטה אע"פ שיש בו‬
‫מעשה קטן וכמ"ש התוס' בב"מ דף ב א ד"ה‬             ‫רש"י ד"ה אליבא דר"מ כ"ע לא פליגי דהשתא‬
‫דבראיה‪ .‬ועוד כתב להקשות שם הב"ח שברא"ש‬           ‫בהפקיר נזקיו הבא ע"י אונס מתחילה מחייב‬
‫איתא חבטה‪ .‬ולפנינו ברא"ש הגירסא הבטה‪.‬‬            ‫כ"ש הפקר שתחילתו ברצון‪ .‬וכתב מהרש"א‬
‫ומש"כ להקשות עוד על גי' רבינו דבתוס' בביצה‬       ‫במהדו"ב‪ ,‬הלשון מגומגם קצת דהא לר"מ נתקל‬
‫כה‪ ,‬א ד"ה המקושרין כתבו דה"ט דקנו דחבטה‬          ‫לאו אונס הוא אלא פושע אלא דמ"מ כ"ש הוא‬
‫קונה בהפקר הואיל ומתעסק בהן קצת וכ"כ התוס'‬       ‫מסברא דהא לר"י אונס הוא וק"ל‪ .‬ונראה לבאר‬
‫בב"מ ב א ד"ה דבראיה‪ ,‬דהבטה בהפקר דקני היינו‬      ‫שיטת רש"י ז"ל ע"פ מה שכתבתי לעיל דף כט ע"א‬
‫שעשה מעשה כל דהו‪ ,‬אלמא כיון דבעיא מעשה‬           ‫)בגמ' מר סבר וכו' בשיטת הרשב"א( דיש ב' סוגי‬
‫קצת דגרסינן חבטה בחי"ת‪ .‬ע"כ‪ .‬ויש לציין‬           ‫פשיעה‪ ,‬דיש פשיעה שהיא חוסר אחריות כפשיעת‬
‫שבספרים שלפנינו הגי' גם בתוס' הבטה בה"א‬          ‫שומרים‪ ,‬דודאי לא נחשוד בהם שכוונתם להזיק‪,‬‬
‫ואפשר להעמיד הגירסא שלפנינו שהבטה בעי‬            ‫אלא שהוא חוסר אחריות הראויה וע"כ נחשבת‬
‫מעשה קצת‪ ,‬דאם התוס' גורסים חבטה פשיטא שיש‬        ‫לפשיעה‪ ,‬ויש סוג פשיעה שהוא מזיק בעצמו במזיד‪.‬‬
‫בזה מעשה ומאי קמ"ל‪ ,‬אלא ודאי דגירסת התוס'‬        ‫וסוג הפשיעה של חוסר אחריות‪ ,‬אינה פשיעה אלא‬
‫הבטה‪ ,‬ובאו לחדש שאעפ"כ בעי מעשה קצת‪ ,‬וא"ש‬        ‫מצד האחריות אבל הנזק בא באונס‪ ,‬וע"כ נתקל‬
‫גירסת רבינו‪ .‬וכגירסת רבינו כן הוא ברש"י בב"מ‬     ‫פושע הוא חוסר הסתכלות ואותו חיסרון יש בו‬
‫קיח א ד"ה כאן‪ ,‬ובתוס' הנז'‪ ,‬וכן גירסת הטור כמ"ש‬  ‫פשיעה אע"פ שהנפילה עצמה נפל בשוגג‪ ,‬ועפ"ז‬
‫הב"ח בסי' שלו ג‪ ,‬וכן גרסו כמה ראשונים וכ"כ‬       ‫נוכל לבאר היטב דברי רש"י ז"ל‪ ,‬דאם בהפקיר‬
‫מהר"ץ חיות כאן‪ ,‬ובשער המלך בהל' נדרים פ"ב‬        ‫נזקיו שבא ע"י נפילת אונס שבאמת הנפילה היא‬
‫הי"ט‪ ,‬וכ"כ בהגהות מהר"י לנדא בגליון התוס'‬        ‫אונס אע"פ שהוא פושע מצד אחר‪ ,‬מ"מ מחייב‪,‬‬
‫בביצה שם‪ ,‬וע"ע במאירי ב"מ שם(‪.‬‬                   ‫כ"ש שיחייב ר"מ אדם שמפקיר במזיד שהפשיעה‬
                                                 ‫חמורה הרבה יותר‪ .‬וכיו"ב כתב בספר מר דרור‬
                          ‫)ברית יעקב – כת"י(‪.‬‬    ‫וז"ל‪ ,‬אע"ג דס"ל לר"מ נתקל פושע הוא מ"מ בערך‬
                                                 ‫מפקיר נזקיו דעלמא דהוי ברצון מתחילה חשיב ליה‬
‫תוס' ד"ה תסתיים וכו'‪ ,‬ומיהו מר' יוחנן קשה‬        ‫להך מפקיר נזקיו דהכא הבא ע"י אונס‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫וכו'‪ .‬ראיתי מה שתירץ מהרש"ל ע"ז דסוגיא זה‬
‫שאמרה תסתיים וכו' ס"ל דרבי אליעזר ס"ל‬                                          ‫)דודאים בשדה(‪.‬‬
‫דבתרתי פליגי בחד טעמא וכו' ור"י אדרבא ס"ל‬
‫דפליגי בתרתי כאביי יעו"ש‪ .‬ואני הפעוט לא ירדתי‬    ‫שם ד"ה כשהפכה לפחות וכו'‪ ,‬למ"ד הבטה‬
‫לסוף דעתו בזה‪ ,‬דבשלמא דר"א יכולים לפרש כן‬        ‫בהפקר וכו' בפרק הבית והעליה‪ .‬דף קי"ח ע"א‪.‬‬
                                                 ‫כן צ"ל‪) .‬א"ה‪ ,‬רבינו גרס "הבטה"‪ .‬ובב"ח חו"מ סי'‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100