Page 92 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 92
Pg: 92 - 3-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
תוס' ד"ה אמר רבא וכו'. )דודאים בשדה(
י"ל תיקשי להו בפשיטות דהכא מיחייב והתם פוטר.
וי"ל דאיכא לשנויי דהתם בשומר שאני ,ומהכא שם ר"י אומר במתכוין חייב ה"ד מתכוין אמר
תהוי סתירה למ"ש בד"ה ושמואל אמר לכך הקשו רבה במתכוין להורידה למטה מכתפו .פי' משום
דע"כ דר"י אע"ג דמודה לר"מ בפצע לרבות אונס דקשיא ליה דאם נאמר דמתכוין לשברה פשיטא
גמור אליבא דרבא דלא אשכחן דפליג עליה בנזקי דחייב וכ"ת לאפוקי מת"ק דחייב בין בין לז"א
גופו מ"מ שאני לי' בנזקי ממונו כהכא דלא יליף דדוקא במתכוין הוא דחייב א"כ ליתני ר"י אומר אם
מנזקי גופו והשתא אמאן נשדייה ע"כ לשורו ובורו אינו מתכוין פטור דזה הוא העיקר .לכך הוצרך
והא לר"י שורו כבורו דפטור מגניבה ואבידה א"כ לומר במתכוין להורידה למטה מכתפו ורבה הוא
ע"כ דה"ט דר"י הכא משום דחשיב לי' כפשיעה. דקאמר ה"ד אבל אביי הק' לו ע"ז .כך היה נ"ל.
אבל בתוס' כ' משום דנשברה כדו דקא' ת"ק משמע
)מלחמת מצוה( מאיליו ועלה קאמר ר"י וכו' וק' לי ע"ז מה בכך אם
קאי עליו הרי סוף סוף הוא אינו סבור כך וה"ק אתה
בא"ד וא"ל במתכוין להורידה דהכא הוי פושע שאמר)ת( דמאליו חייב לא כן הוא אלא דוקא
וכו' דילמא בנתקל דוקא מחייב אבל בנפשרה במתכוין לשברה.
וכו' עכ"ל .הק' מהרש"א דאימא דכל נתקל הוי
פושע במתכוין להוריד ונתקל לאו פושע דפ' )גדולת מרדכי(
האומנין איירי בנפשרה וכו' ע"ש ואין זה דקדוק
דכיון דנפשרה ונמוחה מעצמה אין לומר ע"ז נתקל. שם והתניא נשברה כדו וכו' וחכמים אומרים
כתב עוד מהרש"א ולר"מ הכא דאמרי' לרבא פטור .קצת קשה ,לרבה דס"ל דבין תנא קמא ורבי
נפשרה חייב לאו משום דהוי פושע אלא דס"ל יהודה דמתני' כולהו סבירא להו דנתקל פושע הוא.
דאונס גמור נמי חייב משום אדם המזיק עכ"ל ומאד אלא דרבי מאיר מחייב אפילו נפשרה ,א"כ מאי
אני תמיה ע"ז דא"כ מאי פריך בגמ' אמאי אנוס הוא טעמא דרבנן דפטרי הכא בנשברה כדו ,דהא בהכרח
וכו' כיון דמשום אדם המזיק חייב וכבר הקשו כן דהכא באחר נפילה איירי ,מדקתני ולא סלקו חייב
התוס' בסמוך בד"ה והתניא וכו' ותרצו דמהוחלק מכלל שהיה לו פנאי לסלקו ולכך חייב לרבי מאיר,
שמעינן דלא איירי באדם המזיק ע"ש ודוק. וא"כ מאי טעמא דרבנן דפטרי .ואפשר דסבירא ליה
דבור שחייבה תורה היינו שהפקיר רשותו ולא
)בני יוסף( בורו ,והכא שהפקיר את שניהם ,פטור .וסיפא
דקתני מודה רבי מאיר וכו' ברוח שאינה מצויה
שם ד"ה והתניא וכו' וא"ת ומאי פריך מולנערה דפטור ,אין להקשות דודאי בלאחר נפילה איירי
לא תעשה וכו' .ראיתי במהד"ב למהרש"א דומיא דרישא ,וכיון שהיה לו פנאי לסלק ולא סילק
שהקשה ,וק"ק לדבריהם דזו הקושיא ופירוקא אין אמאי פטור .ובמ"ש התוס' ד"ה והתניא ]ניחא[
לה מקום כאן אברייתא אלא אמלתא דאביי דלעיל דרבי מאיר מחייב בכל ענין אע"פ שלא היה לו פנאי
דפריך והא אנוס וכו' וק"ל .ונראה לתרץ דאחר לסלק ,וא"כ רבנן דפליגי עליה דרבי מאיר ופטרי,
שהעמידו במשנה שאיירי בנזקי ממונו שהזיק, בדלא היה לו פנאי דמחייב רבי מאיר הוא דפטרי.
שפיר אפשר לתרץ על קושיית הש"ס ,דאיירי ובזה גם קושיא ראשונה ניחא ,דרבנן נמי בדלא היה
שהנפילה היתה באונס אבל ממה שלא סלקה אפשר לו פנאי איירי ולכך פטרי.
לומר דהוא פושע ,ומה מקשה הש"ס ,אולם לעיל
היה אפשר להעמיד דאיירי באדם המזיק וע"כ )ברית יעקב – כת"י(
מקשה שפיר הש"ס.
