Page 101 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 101

‫‪Pg: 101 - 4-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

               ‫דף לא ע"ב‬                        ‫כשלדא משום דהוא דבר קטן‪ .‬ואפשר דהתוס' הכא‬
                                                ‫מקשו אם נאמר דחבית נמי איירי כשלדא וכפמ"ש‬
‫מתני' שלזה וכו'‪ .‬נ"ל דיהיב האי טעמא ללמד‬        ‫לקמן סד"ה תרוייהו ומזה נמשכו להק' בתר הכי‬
‫חילוק בין זה לכמה דברים דאעפ"י שעושה ברשות‬
‫חייב והטעם הוא דבאותם דברים אם לא שנתן להם‬                  ‫וא"ת אי אורחיה וכו' ועיין מהרש"א‪.‬‬
‫רשות היה אסור ואדעתא דהכי נתנו להם רשות‬
                                                ‫)זרעו של אברהם(‬
        ‫אבל הכא הם רשאין מעצמן להלך כדרכן‪.‬‬
                                                ‫שם ד"ה אמר רבא כו' דק"ל דברייתא ורבא‬
‫)קול הרמ"ז(‬                                     ‫לפרש הברייתא דקדרין וזגגין קאתו כו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫רש"י ד"ה ה"ג ראשון ודאי פושע ואמר למטה‬          ‫ר"ל כיון דהבריית' דקתני כולן חייבין על נזקי גופן‬
‫וקסבר רבא דרבנן לא פליגי עליה דר' מאיר‬          ‫וגם רבא באו יחד לפרש הברייתא דקדרין וזגגין‬
‫בנתקל פושע הוא כדאוקי לעיל אביי וכו'‪ .‬הרגיש‬     ‫היאך אפשר לומר דפליגי‪ .‬ויש לדקדק לדבריהם‬
‫רש"י ז"ל דזה שמקשה מיתיבי למה לא הניח‬           ‫אלו א"כ ק' מ"ש בסמוך א"נ י"ל דרבא ס"ל בנתקל‬
‫הברייתא דופטורין על נזקי ממונם כרבנן ורבא כר'‬   ‫פושע כר"מ כו' ע"כ לא יתיישב דממ"נ ק' אי‬
‫מאיר וכמו שמרגישים התוס' בדבור אמר רבא‬          ‫הבריית' רבנן א"כ האיך איכא למימר דפליגי ואי‬
‫ראשון חייב‪ ,‬ומתרץ רש"י ואומר דקסבר רבא‬          ‫הברי' כר"מ דס"ל בנתקל פושע א"כ האיך פטר ליה‬
‫דרבנן לא פליגי עליו דר' מאיר וכו' ומשמע דכונת‬   ‫אנזקי ממונו ואפי' נזקי' במפקיר נזקיו לא א"ש‬
‫רש"י ז"ל הוא לאוקמי' לרבא אליבא דהלכתא‪,‬‬         ‫משום דר"מ ס"ל מפקיר נזקיו אחר נפלת פשיעה‬
‫וקשה דמ"מ לא אתי רבא אליבא דהלכתא‪ ,‬דהא‬          ‫חיב וליכא למימ' דהבריית' ס"ל כר"מ דנתקל פושע‬
‫מוקי רש"י דפליגי ר' מאיר ורבנן בהפקיר נזקיו‬     ‫וס"ל כרבנן בהפקר נזקיו אפי' אחר נפילה פשיעה‬
‫לאחר נפילת פשיעה דלר"מ מפקיר נזקיו לאחר‬
‫נפילת פשיעה חייב ולרבנן פטור‪ ,‬ורבא סבר כר'‬                                               ‫פטור‪.‬‬
‫מאיר דחייב ולכך מחייב רבא כשהזיק ממונו של‬       ‫)מר דרור(‬
‫ראשון לגופו של שני חייב ובדאפקיר נזקיו משתעי‬
‫א"כ רבא דלא כהלכתא‪ ,‬ומשיב מהר"ם דרש"י סבר‬       ‫שם בא"ד ולשון א' פ"ה דראשון ודאי פושע‬
‫דהלכה היא דנתקל פושע הוא ולכך אמר דקסבר‬         ‫הוא לר"מ כו' ולרבנן כו' ע"כ‪ .‬ק' דאמאי לא‬
‫דרבנן לא פליגי עליו דר' מאיר בנתקל פושע ואוקי‬   ‫הקשו התוס' הכא כיון דראשון פושע הוא אמאי‬
‫לרבא בזה אליבא דהלכתא‪ ,‬אבל במפקיר נזקיו יש‬      ‫פטור ממונו כשהזיק גוף השני לפחות ליהוי ממונו‬
‫לקמן סתם משנה דסובר דמפקיר נזקיו לאחר נפילת‬     ‫של ראשון כבור כיון דפושע הוא וליחייב גם על‬
‫פשיעה דחייב ואוקי לרבא כאותה סתם והלכתא‬         ‫ממונו כשהזיק גוף השני ובשלמא לרבנ' דאמר‬
‫כסתם משנה‪ ,‬וקשה לפי זה מה שמקשים התוס' לפי'‬     ‫נתקל פושע הוא אע"ג דחשיב אדם המזיק במה‬
‫רש"י מ"מ ה"ל לאוקומי' ברייתא כרבנן‪ .‬אי"ש‪.‬‬       ‫שלא עמד ולא הזהיר מ"מ די שיתחייב מה"ט אפי'‬
                                                ‫על נזקי ממונו דשני כשהוזק בגופו של ראשון ולא‬
                                       ‫)כ"י ב(‬  ‫כשהוזק אפי' בממונו של ראשון א"נ לרבנן לא ק"מ‬
‫)אוצר שיטות(‬                                    ‫דס"ל המפקיר נזקיו אפי' אחר נפיל' פשיע' פטור‬
                                                ‫אלא לר"מ נתקל פושע הוא ומפקר נזקיו אחר‬
                                                ‫נפילת פשיע' חייב אמאי פטור כשהוזק גופו של שני‬

                                                                                 ‫בממונו של א'‪.‬‬
                                                ‫)מר דרור(‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106