Page 106 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 106
Pg: 106 - 4-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בתשלומין ומ"ש תם במועד משלם במותר ח"נ פי' שם פטור לגמרי .כתב הרא"ש ס"ס יא להוכיח
כגון שהתם הזיק ס' ומועד הזיק כ' שהמועד משלם שהלכה כלישנא קמא ,דלישנא בתרא יחידאה היא
כ' כולה והתם משלם ל' ונמצא שהתם משלם י' יותר דר"פ משמיה דרבא קאמר לה ורבא גופי' קאמר
על מועד ודו"ק ובזה א"ש מה שהקשו התוס' דכולה אלישנא קמא ק"ו ומה יער וכו' ,ופריך אלישנא קמא
מתני' שאין צריכה דלפי' ר"א הרי יש חידוש גדול ושני לה .ע"כ .מוכח מזה להדיא שגרס שם רבא
בזה הבבא ודו"ק .אח"כ מצאתי שכיוצא בזה כתב ולא רבה כהב"ח ,שהרי אמר שרבא גופיה פריך.
ומאידך גיסא מצינו להכס"מ בהל' רוצח פ"ו הל' יא
הרא"ש ז"ל יע"ש. שכתב לבאר דעת הרמב"ם שפסק כלישנא בתרא
)גדולת מרדכי( דמתני לה ארישא משום דרב פפא משמי' דרבא
דבתרא הוא קאמר ליה וכו' .מוכח שלישנא קמא
גמ' ת"ר כמשפט הזה וכו' כמשפט שור בשור לאו רבא קאמר לה ,דאם גם לישנא קמא מיושבת
כו' .כתב בתוס' רי"ד ,אע"ג דלעיל מיירי בשור ע"פ ביאורו של רבא ,מה לו לתפוס יותר דברי ר"פ
שהמית את האדם קרא יתירא קדריש דאיבעי ליה משמיה דרבא ,הרי גם רבא ביאר לישנא קמא.
למכתב כך יעשה לו מאי כמשפט למידרש כמשפט וחזינן בלשון הכס"מ שהעתיק שהגמ' שכתב רבא
שור בשור .ע"כ .חזינן שהוקשה לו דלעיל מיירי גם בק"ו שגרע מיער ,וצ"ע אם הוא מהכסף משנה
בשור שהמית את האדם וכיצד דורש זאת לגבי או מהמעתיק .מ"מ אפשר ליישב אפי' אם גורס
נזיקין .ולכאו' צ"י ,הא להלן מד א אמרינן ,או בן הכס"מ רבא ברישא ,שאפשר מפני שר"פ קאמר
יגח או בת יגח נגיחה בתם נגיחה במועד נגיחה משמי' דרבא עדיף לן ,שהרי ר' פפא הוא בתראה,
למיתה נגיחה לנזקין .ע"כ .א"כ חזינן שאיירי נמי וע"כ סוברים כוותי' בהבנת דברי רבא ,ותפסינן
לענין נזיקין ,וא"כ מדוע תוס' רי"ד הוקשה לו
שלעיל מיירי במיתה ,והרי איירי נמי בנזקין .ועי' כוותי' עיקר.
בר"ח שכתב ,בן יגח או בת יגח למאי אתא לד"ה )דודאים בשדה(
לנזיקין הוא דאתא .וע"ע בתו"ח .וע"פ מש"כ תוס'
רי"ד להלן מד א בעינן תרי הילפותות ע"ש .וע"ע שם אין קום אדוכתך משמע .עי' קידושין לא ב
דאיתא ,אתא ר' אבהו קרי אבבא רהיט ואזיל ופתח
רבינו יהונתן בשטמ"ק. לי' ואמר אין אין עד דמטאי התם .ע"כ .משמע
)דודאים בשדה( כמסקנת סוגייא דידן אליבא דרבנן דאין קום
אדוכתך משמע ,דהרי אע"פ דא"ל אין רהיט ופתח
תוס' ד"ה הקדישו ניזק כו' ולר"ע אין מכור לי' ,ולא נכנס מעצמו ,מפני שקום אדוכתך משמע.
וכו' .לא ידעתי מנ"ל הא ואימא דכי הכי דלר"י
מכרו מכור לרדייא ה"נ לר"ע וניחא לשיטה זו מאי וכן פרש"י שם ד"ה אין אין ,אפתח אפתח.
דק"ל לקמן בד"ה משום כו' ודוק .וכבר ראיתי )דודאים בשדה(
להרמב"ם ז"ל בפ"ח מהנ"מ דס"ל בפשיטות דלר"ע
נמי מכרו מכור לרדייא וה"ה עשה סמוכות לדבריו מתני' שני שוורין תמין וכו' א' תם וא' מועד
מקושיית התוס' וכדכתיבנא יע"ש .ונר' דהתוס' ז"ל מועד בתם משלם במותר נ"ש .משמע שגם בזה
הוכרחו לזה דאי אמרת דאף לר"ע מכרו מכור שמין זה כנגד זה ובמותר הוא דמשלם נ"ש .ואע"פ
לרדייא ממילא דהקדשו מוקדש ונ"מ דאם שאין דינם שוה שזה משלם נ"ש וזה משלם ח"נ
נשתשמשו בו לצורך הקדש אינם מעלים לו שכר אפ"ה מאחר שהזיקו זא"ז יצא זה בזה ואפ"ל בע"א
וא"כ ל"ל טעמא דר"א דגזרה שמא יאמרו דמשמע מועד בתם פי' ששניהם שוים אלא המועד משלם
דמדינא לא חל הקדש כלל ואמאי והא כיון דמכרו נ"ש והתם ח"נ וזהו דקתני במותר נ"ש פי' יתר
