Page 109 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 109
Pg: 109 - 4-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
וכ"מ מתוס' ריש פרק מי שהיה נשוי עכ"ל .יעיי"ש. הרמב"ם שפסק כרע"ק ופסק דמכרו מכור לרדיא
ולכאורה קשה דהרי התוס' בר"פ מש"ן ד"ה ש"מ והפנ"י כתב דרש"י ס"ל כדעת הרמב"ם ונעלם
כתבו בסוה"ד ומיהו ק"ק לאיכא דאמרי דמסיק ממנו לשון רש"י הנז' ולשיטת הרמב"ם ע"כ לומר
ש"מ מה שגבה לא גבה דילמ' מתני' איירי במקרקעי דהגמ' לא ס"ד האי טעמא דמשעבדא ליה ולכך לא
דלכ"ע לא גבה עכ"ל ולפ"ד רש"ל ז"ל מאי מקשים
אוקמא כר"י אלא כרע"ק.
דהא דינא קא בעי הש"ס כמ"ש רש"ל וצל"ע. )שלמי תודה(
)גור אריה(
תוס' )מעמ' הקודם( ד"ה איכא וכו' דאי לא כתיב
דף לד ע"א תחת עינו עכ"ל .אין להק' דנימא דהכא דאמרינן
זוכה משעה א' גמרי' מהתם מדגלי תחת שנו וכו'
גמ' אמר רב אשי דכחיש מחמת מכה וכו' .יש די"ל דאי מהתם ליכא למגמר די"ל ש"ה דהעבד
לדקדק דלמה לא הקשו על כחש דסיפא דכחיש מוחזק בעצמו וכמ"ש התוס' בגיטין והכ"מ בה'
מזיק דתני בה כשעת העמדה בדין ,היכי דמי אי עבדים כידוע אבל הכא שאינו ברשותו מנ"ל דזכה
כחיש ממילא פשיטא ,אי כחש מחמת מלאכה הרי משעה א' אי לאו דהכי קי"ל דבכל קנסות זוכה
הניזק יכול לומר לו תן לי הכחש שהכחשת בחלקי משעה א' .מיהו נר' עיקר דט"ס נפל וצריך למחוק
שהרי הזקתה אותו ע"י מה שעבדת בו ,וי"ל וק"ל. תיבת ועוד מדבריהם וחדא קושיא היא וכדי שלא
)חדד ותימא( נאמר דמהתם יליף לזה כ' דרע"ק ל"ל הך דרשא
לחד מצדדי הבעיא שם בהשולח וע"כ דלאו מהתם
מתני' וגם את המת יחצון .עי' בגמ' ,והקשה יליף וכן הוא מוכרח דאי קושיא באפי נפשה היא
במלאכת שלמה פ"ג מ"ט דהא איצטריך יחצון קשה מאי קושי' הא התם אפי' אחר העמדה בדין
לכדר' יוחנן בפרק כיצד הרגל דף כו א דאין ח"נ דזכה לכ"ע אינו נותן דמי עינו דכיון דצריך ג"ש
דקרן חלוק לא בר"ה ולא ברה"י ושמא מדלא כתיב אדונו הוא להך צד הבעיא ע"ש בסוגיא שם ע"כ
יחצו בלתי נון וכתב נון יתרה ש"מ תרתי .עכ"ד.
והנה פי' יתכן בגמ' שם אולם רש"י פי' שם בד"ה נראה כדכתי' ועיין בש"מ.
אמר קרא יחצון דקרא יתירה הוא דנכתוב יחצו את )משמרות כהונה(
כספו וגם את המת אלא לדרשא אתא דאף ברה"ר
נמי חייב .חזינן שלומד מתיבת יחצון שלמה ,ולא שם ד"ה משום וכו' ואור"ת דאלמוה וכו' עכ"ל.
כהמלאכת שלמה .והנה מצינו ברש"י עה"ת בשמות ק"ל דהתוס' שם בגיטין הוכיחו מאצטלא דפרשוה
פרק כא פל"ה בד"ה ומכרו את השור וכו' בשוים אמיתנא דלא אמרינן אלמוה אלא בקונמות דלדידיה
הכתוב מדבר שור שוה ר' שהמית שור שוה ר' וכו' שרי ולא בהקדש ועיין להתוס' בפ' אע"פ דף נ"ט
מן השוין אתה למד לשאינן שוין כי דין התם לשלם בד"ה קונמות לחד תי' דתליא בפלוגתא דיוצא בשן
ח"נ לא פחות ולא יותר או יכול אף בשאינן שוין
וכו' אם אמרת כן פעמים שהמזיק משתכר הרבה ועין לאיש ולא לאשה ע"ש.
וכו' ואי אפשר שיאמר הכתוב שיהא המזיק נשכר )משמרות כהונה(
וכו' .חזינן מרש"י שיליף מסברא שא"א לחייב יותר
מח"נ ,וא"כ מה דאמר לעיל ר"פ שיליף דין זה מגם שם ד"ה ש"מ בע"ח מאוחר וכו' .עיין
את המת יחצון רש"י יליף לה מסברא ,וא"כ רש"י במוהרש"ל ז"ל מ"ש בזה ומ"ש בסו"ד אבל לתי'
דסוף התו' שבן ננס דווקא במטלט' אך במקרקעי
לכ"ע לא גבה א"כ הכא דאיירי כקרקע לא מתמה
הש"ס וכו' מידי אלא דינא קא בעי ודחי לא תידוק
