Page 114 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 114
Pg: 114 - 4-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
מודה בקנס פטור הא ל"ק דר"פ גופיה ס"ל לעיל פריך הש"ס לעיל ממתני' למ"ד פנ"ק מלבד מ"ש
בפ"ק פלגא נזקא ממונא ועיין בש"ע והברייתא הש"ך עוד נ"ל דל"ק דמתני' ה"ק המע"ה ואי לא
דפריך מינה הגמ' לקמן והתני' וכו' ברייתא אחריתי
היא ואמתני' קאי ולאו ברייתא דתוספתא מיהו מייתי ראיה לא שקיל כלל וכקו' התוס'.
מדברי התוס' בד"ה לימא נראה דס"ל דטענו בחיטין )זרעו של אברהם(
והודה לו בשעורין פטור מדין מחילה כדפירש"י
וא"כ אפילו איכא עדים קשיא מרבה ב"נ ולכן נר' רש"י ד"ה ראוי וכו' ולא אוקמא בברי וברי וכו'
דקושיתם היא מדלא קאמר הגמ' ראוי ליטול ואין עכ"ל .ק"ל אכתי אמאי לא אוקמא בניזק ברי ומזיק
לו והתניא וכו' וכדקאמר בסמוך מוכח דמגופה שמא וראוי ליטול ואין לו והשתא הוי דומיא דרישא
ממש ונראה דעיקר קושית רש"י היא לוקמא למתני'
דמתני' פריך. בברי וברי כי היכי דמיתוקם מילתיה דר"ח בר אבא
)משמרות כהונה( אבל למאי דנחתיה לאוקמי למתני' בבריא ושמא
מוטב דנוקמא דניזק שמא ומזיק ברי ומתני' כפשטא
שם ד"ה לימא תיהוי תיובתא וכו' ,ועוד י"ל
דרבה בר נתן וכו' ולא מחייב ר"ג אלא שבועה. מלאוקמא בראוי ליטול ואין לו.
קצת קשה לפי זה מאי פריך גמרא מאי קמ"ל תנינא, )זרעו של אברהם(
דילמא הא קמ"ל דפטור אפילו משעורין לכולי
עלמא אפילו לר"ג ,דממתני' הוה אמינא דפטורא תוס' ד"ה ממאי וכו' וא"ת והיכא אמרינן
דחכמים אינו אלא משבועה לחוד ,אבל דמים אינהו דמתניתין בברי וברי וכו' .ולפמ"ש מהרש"ל ז"ל
נמי מודו דחייב ,קמ"ל רבה דלא היא ,אלא בממון ברש"י ל"ק קושית התוס' ז"ל ומיהו ק"ל על דברי
כולי עלמא לא פליגי דפטור ,ולא פליגי רבנן ור"ג התוס' דאי כוונת רבי אבא הכי א"כ היכי אמר
אלא בשבועה בלבד ,וק"ל) .א"ה ,וכן הקשה סומכוס אפילו בברי וברי משמע דאי אמר סומכוס
הרא"ה בשטמ"ק) .וע"ש תי'( ,וכן במהדו"ב אפילו בברי וברי א"ש דקאמר רבי חייא חלוקין
עליו חבירו והא איכא לאוקומי מתניתין בניזק שמא
למהרש"א ע"ש(. ומזיק ברי דבהא ודאי מודה סומכוס דהממע"ה וי"ל
)ברית יעקב – כת"י( דזה מלתא דפשיטא הוא ולא צריך לתנא לאשמעינן
שם ד"ה רישא במזיק שמא .וא"ת והא לא כי זה.
קתני וי"ל דבברי וברי נמי איירי .קשיא לי דאמאי
הוצרכו התוספות לומר דבברי וברי נמי איירי, )שלמי תודה(
בענין דאיכא לאקושיי דהוי רישא וסיפא תרי מילי, שם ד"ה הא וכו' וא"ת דילמא וכו' עכ"ל.
דרישא מיירי בברי וברי וברי ושמא ,וסיפא בברי בתוספתא איתא אחד גדול ואחד קטן ונודע שאחד
ושמא ,נימא דמיירי רישא נמי בניזק שמא ומזיק הזיק משתלם מן הקטן ע"ש ואם כן לכאורה ל"ק
ברי ,דבזה נמי מתורצת הקושיא דלא כי דקתני, קושית התוס' דהתניא משתלם מן הקטן וכדפריך
ושמא י"ל דאין חידוש בברי וברי דנימא המוציא לקמן והתניא וליכא לשנויי כאן בתפס אך נראה
דהתוס' ס"ל כדעת הרא"ש דטעמא דטענו חיטין
מחבירו ,והבן. והודה לו בשעורין פטור משום משטה אני בך וא"כ
)לחם אבירים( היכא דאיכא עדים ליכא טענת דמשטה ואם כן
התוספתא איירי בעדים וכ"מ שם ע"ש ועלה ליכא
למיפרך מרבה ב"נ אבל משנתינו מ"ל ליה להגמרא
דליכא עדים וא"ש ואין להק' אי ליכא עדים הא
