Page 113 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 113

‫‪Pg: 113 - 4-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫גמרא‪ ,‬דילמא הכא במאי עסקינן שיש כאן עדים‬       ‫לפירושו ה"ג וה"ד כגון וכו' לזה הקשו על רש"י‬
‫שאחד משני אלו הזיק‪ ,‬אלא שאין יודעים מי הוא‪.‬‬    ‫שאין הלשון מיושב והקשו עוד עליו דלא דמי‬
‫ובהכרח צריך אתה לומר כן‪ ,‬דהא ודאי הא דתנן‬      ‫לשוגג דבשלמא בשוגג וקא בעי שיש בו איסור‬
‫המוציא מחבירו עליו הראיה‪ ,‬דמשמע אם לא הביא‬     ‫מלאכה שייך שפיר למפטריה מטעם אם היה מזיד‬
‫ראיה אין לו כלום‪ ,‬ובודאי דטעמא הוא משום‬        ‫אבל בלא קא בעי דאין בו איסור מלאכה כלל לא‬
‫דהטוען על חבירו חטים והודה לו בשעורים פטור‪,‬‬    ‫שייך למפטריה מטעם זה וגם לא דמי לשוגג דתנא‬
‫וע"כ צ"ל דמתני' בעדים מיירי‪ ,‬דאל"כ כשיהיה‬      ‫דבי חזקיה דעביד איסורא שהרי חייבו רחמנא גלות‬
‫אחד תם או שניהם תמין‪ ,‬בלאו האי טעמא נמי‬
‫פטור‪ ,‬דהא מודה בקנס פטור‪ ,‬ועיין בהרא"ש ז"ל‬                                            ‫ופשוט‪.‬‬
‫]סימן ט"ו ט"ז[ שכתב כן בהדיא )א"ה‪ ,‬והוא‬        ‫)קול מבש"ר(‬
‫מחלוקת ראשונים דכשיטת הרא"ש כן סוברים תוס'‬
‫ר"פ והנמוקי יוסף וספר התרומות ש"ז ח"ב סי' יט‬   ‫תוס' ד"ה מה וכו' ותימא דלר"א וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬ומאידך גיסא דעת הרשב"א בשם הראב"ד‬        ‫ואפ"ל דר' אבהו מצי אמר לך דהאי תנא סבר לה‬
‫ועי' במ"מ הל' נזקי ממון פ"ט ה"ט‪ ,‬דאיירי בכה"ג‬
‫שאין עדים וע"ש איך שהסבירו טעם מודה בקנס(‪.‬‬         ‫כר"י בחדא וכר"ש בחדא משא"כ לר"י קשה‪.‬‬
‫ועיין בח"מ סימן ת' סעיף ד'‪ ,‬ובש"ך ס"ק י"ב‪.‬‬     ‫)זרעו של אברהם(‬
‫)א"ה‪ ,‬כן הקשה בשם הגידולי תרומה ש"ז ח"ב‪ ,‬וכן‬
‫הקשה בלחם משנה נז"מ פ"ט ה"ז והניח בצ"ע‪.‬‬        ‫שם ד"ה מתני'‪ .‬איכא‪ .‬לדיוקי ראשונה מ"ש ואין‬
                                               ‫הלשון משמע כן אמאי לא הא משמע כן מכיון‬
                  ‫וע"ע באחרונים שפלפלו בזה(‪.‬‬   ‫דבמזיד חייב בנפשו ופטור מתשלומין הא בשוגג‬
‫)ברית יעקב – כת"י(‬                             ‫נמי פטור מתשלומין מדבי חזקיה‪ .‬ב' מ"ש דלא דמי‬
                                               ‫וכו' מאי איסור מלאכה איכא הכא‪ .‬ג' מה שתירצו‬
‫שם והודה לו בשעורים פטור‪ .‬והיינו אף מדמי‬       ‫אלא י"ל וכו' תימה אחר נשיקת תחת כפות רגליהם‬
‫שעורין וכמ"ש רש"י וכתב הטעם משום מחילה‬         ‫לכאורה דלא חלקו כלל ודברי רש"י הם בעצמם‪.‬‬
‫והרא"ש פי' מטעם הודאה והש"ך סי' פ"ח תמה‬        ‫ונראה כמ"ש ה"ר ישעיה דמאי שייך האי שוגג‬
‫עליהם מדפריך בסמוך אי ניזק ברי ומזיק שמא‬       ‫לשוגג דבי חזקיה דשוגג דבי חזקיה עושה מלאכה‬
‫תיובתא דר"נ יע"ש ול"ק דכבר כתבו בש"מ מאי‬       ‫גמורה המחייבו גלות אבל מתני' לאו מלאכה הוא‬
‫דקאמר שמא אינו ר"ל שמא גדול או קטן אלא שמא‬     ‫עושה דאי לא צריך לה לאו מלאכה היא כלל ומיירי‬
‫קטן הזיק ע"ש גם מה שהק' עוד מדפריך בסמוך‬       ‫בדבעי ליה ואפ"ה פטור מתשלומין מדתנא דבי‬
‫מהיו הניזקין ב' יע"ש כבר כתב הרשב"א דהכא‬       ‫חזקיה כיון דבמזיד פטור בשוגג נמי פטור ומה שפי'‬
‫אינו תובע אגברא אלא השוורין ודמיא לחטים‬
‫ושעורים יעש"ב והרמ"ה הביאו הרא"ש פי' הטעם‬                                     ‫מוהרש"ל ע"ש‪.‬‬
‫משום דיכול לומר משטה אני בך והוא תמה עליו‬      ‫)סוכת שלום(‬
‫דא"כ מאי פריך הש"ס יע"ש והראב"ד הביאו‬
‫הבעה"ת שער ז' סובר כהרמ"ה ולהראב"ד ודאי‬                       ‫דף לה ע"ב‬
‫לק"מ קושית הרא"ש משום דהוא ס"ל דקנסא דפ"נ‬
‫משלם ע"פ עצמו וכדכתב הרשב"א משמו ולהרמ"ה‬       ‫גמ' הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק נימא‬
‫י"ל דסוגיין אזלא כמ"ד פ"נ ממונא וכמ"ש‬          ‫תהוי תיובתא דרבה בר נתן‪ .‬דע דבח"מ סימן ת'‬
‫הרשב"א וכ"כ הש"ך‪ ,‬ומה שהק' הלח"מ דאמאי לא‬      ‫סעיף ג' פסק מרן שאם לא היה שם ראיה ברורה‬
                                               ‫שזה הזיק‪ ,‬אלא עדים מעידים שאחד משני אלו‬
                                               ‫הזיק‪ ,‬משלם המזיק כמו שאומר שאינו דומה לחטין‬
                                               ‫ושעורין עי"ש‪ .‬וקצת קשה לפי זה מאי פריך הכא‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118