Page 117 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 117
Pg: 117 - 4-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
כדי נזקו ,והנ"ל לו' בכוונת התוס' אם שאין דומה קמ"ל ,דהאחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז.
ממש לשומר שכר בכל חלקיו דאמאי קרית ליה דאע"ג דבעלמא קיימא לן דשותפים חולקים כפי
ש"ש משום ההיא הנאה דמשתלם נזקיה מהשור מספר השותפים לא לפי המעות ,מ"מ הכא היינו
א"כ סברא הוא שכל נזק שיהיה עד כדי נזקו עליו טעמא כמ"ש הר"ן ובתי"ט ז"ל לפי שלא נשתתפו
לשלם אפי' חלק הבעלים שהרי גופו כולו משועבד לדעת ,הילכך הוה ליה כלקח זה בשלו וזה בשלו,
בידו לשיעור נזקו וכמו שמבואר זה בדברי הרא"ש
ז"ל ,אכן אם הזיק יותר על כדי נזקו אין סברא לו' דקיימא לן דחולקין לפי המעות ,וק"ל.
שיקרא ש"ש לשלם עוד מן העלייה אחר שהפסיד )ברית יעקב – כת"י(
כל נזקו דמה תקות שכר יש לו בזה השור ולא דמי
לש"ש ממש שנוטל שכר על שמירת גוף השור שם ד"ה ההוא דתקע ליה והיה זה תפוס משלו
דמעיקרא ובראשונה לא יהיב ליה אגרא בעל השור כו' עכ"ל .א"כ דבתפוס איירי הוי דבר שבא לעו'
אלא ע"מ לשומרו שלא יזיק ,ואין לו' הכא יפסיד וא"כ תקש' קו' התוס' דבלא יד עניים נמי מחייב
הניזק הרביעי כדי נזקו והמותר יפסידוהו הבעלים צדקה כדרש"י בפ"ק דר"ה בפיך זו צדקה וי"ל
שהרי לא היה מוטל עליהם שמירתו להיותו תפוס דרש"י יתרץ כפר"ת שזה לא היה רוצה לחזור בו
מן הצדקה אלא היה רוצה ללוותו לפי שעה ולהחזיר
ביד הניזק ודוק. אחר לעניים תחתיו א"ל רב יוסף אנן יד עניים אנן
)גפן פוריה( וכבר זכינן בו כיון דרב יוסף הוה גבאי ואמרי' בפ"ק
דערכין כו' דמשבא ליד גבאי אסור לשנות וצ"ל
שם ד"ה נותן לו סלע וכו' דא"א שאם בושתו לרש"י דבר נתנו לרב יוסף האי פלגא דזוזא בשביל
וכו' .עיין מ"ש מהר"ם בזה .ולדעתי נראה דה"פ הצדקה .אך לדברי התוס' שכתבו דאכתי לא הוי בא
שמביאים ראיה למ"ש שמצינו למימר דזה דבר וכו' לעו' וע"כ היינו שלא תפס א"כ תקש' להו קו' רש"י
משום דאי אמרינן בעלמא דבושת של עני סלע א"א דבבבל לא מגבינן ליה לקנסא וי"ל דהתו' דלא רצו
שלא יהיה בושתו של עשיר פחות ממנה או יותר לגבות ההוא פלגא דזוזא אלא כמ"ש לעי' התו' דף
ממנה וא"כ מ"ש רבנן הכא בושת סלע בודאי שלא ט"ו ד"ה ואי תפס לא מפקינן בו וחייביה רב יאודה
דברו מלתא פסיקתא וא"כ מצינו למימר דזה דבר כו' או היה דוחקו ע"י שמתא דקבעיה זימנא לא"י
בעני וזה דבר בעשיר ולמאן דדבר בעני יעלה לפי ע"כ ה"נ הכא היה ע"י דחק לעלות לא"י או כמו
שיעור העשיר פחות ממנה ולמאן דדבר בעשיר שכתבו הגאונים דמנדין אותו עד שיתפייס לבעל
יעלה לפי שיעור העני יותר מסלע ובזה פליגי וק"ל. דינו בדבר הראוי או כמו שתרץ בפ' החובל כדפריך
)גדולת מרדכי( התם כל הנישום אין גובין אותו בבבל א"ל לא
צריכא דאי תפס ה"נ הכא איכא למימ' דפסק דינו
שם בא"ד או יותר ממנה עכ"ל .ק"ל דהיאך פלגא דזוזא דאי תפס וא"ל איהו דנתביה לעניים
אפשר דרבנן יותר ממנה דמדקאמר זיל הב ליה מנה ואינו תופס לו כלום וכשחזר בו מדבור א"ל רב
דאנא כר"י ס"ל משמע ודאי דרבנן פחות קאמרי
וי"ל .ודע דמדברי הרמב"ם בפ"ג מה' חובל נראה יוסף שאינו יכול.
דהא דנותן לו סלע אינו אלא במכובד ע"ש במ"מ )מר דרור(
ולדבריו תקשה קו' התוס' וי"ל. תוס' ד"ה אם יש בו מותר וכו' ואפי' חמישי נמי
)זרעו של אברהם( וכו' .הקושי מבואר בדברי התוס' וכבר הרגישו בו
הראשונים מהרש"א וזולתו שמאחר שהוא נחשב
כשומר שכר ישלם כל הנזק ואפי' יהיה זה יתר על
