Page 119 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 119
Pg: 119 - 4-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בהאי גוונא אפי' רב זביד מודה דאינו מועד אלא )גדולת מרדכי(
למינו ובהכי יתיישבו הני ברייתות מיהא דלא
ליקשי מנייהו על רב זביד אמנם הנך בעא דבעי תוס' ד"ה הרי זה מועד וכו' מפרש בירושלמי
בתר הכי לא מתיישבי בהכי דהא שור שור רצופין וכולי עכ"ל .ולפי הירושלמי צ"ל דמועד לשבתות
הוו ועל כרחין לא מיתוקמי אלא כרב פפא ועלייהו ליגח בני אדם וכתב מהר"ם מלובלין בחדושיו
הוא שכתב הרא"ש דכולה סוגייא מוכחא כוותיה ודווקא לנזקין ולא למיתה שהרי אם המית אדם הוא
ופסק כוותיה וכן פסק הרמב"ם ז"ל ואע"ג דאפשר נסקל מפעם ראשון וכו' ע"ש ואני אומר דאי משום
לדחוקי ולאוקומי כולהו כרב זביד כמ"ש התוס' הא לא איריא דהא משנה שלימה היא לקמן בפירקין
בכולהו פשטא דשמעתא לא משמע כן ומה שדחקם שור שנגח אדם ומת מועד משלם כופר וכו' ומקשה
להתוס' לפרש כן משום דרב פפא איתותב ממתני' בש"ס וכי מאחר דמתם קטלינן לה מועד היכי
מדר' יהודה ורישא נמי דייקא דלא כוותיה ומיהו משכחת לה ומוקי לה בקטל וערק לאגמא ע"ש אלא
להרמב"ם והרא"ש אפשר דס"ל דלא הוי תיובתא הטעם דמפרשינן למתני' בנזקין דקתני בהדיא
דאיכא למימר דלאו שיולי קא משיילי ולא אגמורי
מגמרי ליה אלא בתמיהא קאמרי ליה אלא מעתה לשבתות משלם נ"ש ופשוט.
אפי' שבתות וחול נמי מועד לשבת אינו מועד לחול
וא"ל ר' יהודה אין מועד לשבתות נזק שלם וכו' )זרע יצחק(
ורישא נמי אע"ג דלא דייקא כוותיה תיובתא מיהא
לא הויא ולהכי נמי קאמר ואם איתא לדרב פפא וכו' שם ד"ה רב זביד אמר וכו' ,קשיא ליה ההיא
דריש מכילתין .כן צ"ל .עיין לעיל דף ב' ע"ב.
דמשמע דאכתי איתא וק"ל. )א"ה ,בא לאפוקי מד"ר וגי' המהרש"א שגורסים
)גפן פוריה( ההיא דמכילתין .ופי' מהרש"א דמכח פירכא דלקמן
חזר בו דפריך התם ומועד לבהמה הוי מועד לאדם
דף לז ע"ב בתמיה דסמך תלמודא עצמו שאם לא תאמר כן
תקשי לך ההיא דמכילתין היינו מתני' דהכא דה"ל
גמ' חמור וגמל שור שור ושור מהו .יש לדקדק, למתני' רבותא מועד לבהמה ואינו מועד לאדם הא
דאפילו שדינן לשור קמא בתר חמור וגמל אינו סתמא הוי מועד .וק"ל .ועי' מהדו"ב שהוא מקור
מועד לכולהו מיני ,דהא ראה בהמות אחרות בין שני לדבריו .ועי' ברשב"א ור"פ שכן הקשו .ואפשר
השוורים אחרונים כמו שפי' התוס' ,וי"ל דאפ"ה דלרבינו לא ניחא לי' הא ,מפני שכבר כתבו טענה
מועד לכולהו ,לפי דלא הוי חזרה אלא ג' פעמים, זו בתוס' ולא הוקשה להם אלא כהערה בעלמא.
ואפילו חזר פעם אחרת אינה חזרה ,וישלם נזק וכגירסת רבינו כן גרס מהר"ם ע"ש שביאר זאת.
וכ"כ בקרני רא"ם ומהר"ם שי"ף ומים עמוקים
שלם .ותו לא מידי. ובלחם משנה הל' נז"מ פ"י ה"ג .ועי' בפנ"י מה שדן
)לחם אבירים(
בזה(.
שם אי רעהו לאו דוקא אפי' דהקדש נמי כי נגח
דהדיוט ליחייב .ק"ל אמאי לא פריך הגמ' נמי )ברית יעקב – כת"י(
דאמאי חייב אפי' בתם נ"ש כיון דרעהו לאו דוקא
הוי בכלל ישראל ואפשר לתרץ דאי רעהו לאו דוקא שם ד"ה נעשה מועד וכו' .הנה מלבד מ"ש התוס'
א"ש דמחייב נ"ש אפי' בתם משום דמייתינן לה אפשר לומר דרב זביד לא קאמר אלא במועד
לרצופין אז מועד אפי' לשאינו מינו אבל לסירוגין
