Page 116 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 116
Pg: 116 - 4-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
הקדישו אינו מוקדש שחטו ונתנו במתנה לא עשה רש"י ד"ה שור שנגח וכו' ובכולן היה תם
ולא כלום וההיא בריתא ר"י היא כדמשמע לעיל. דמשתלם מגופו וה"ד וכו' .עכ"ל .אפשר
דלקושט' דמילתא דאמרי' דמיירי דתפסו ניזק אי
)פרחי כהונה( אין צריך לומר כה"ג שכתב רש"י ז"ל אלא טעמא
דלא אייעד משום דה"ל רשות משנה והכי סבירא
דף לו ע"ב ליה לר"מ גופיה לקמן ד' ט"ל א' במתני' דרשות
גמ' אנן יד עניים .והנה הריא"פ ז"ל בהלכות כתב משנה ע"ש ודוק.
איכא מאן דפשיט מהא מאן דיהיב לעניים מידי )גור אריה(
באמירה מצי הדר ביה מדאמר רב יוסף אנן יד עניים
שמעי' דדין עני כהדיוט דבעי מעמד שלשתן וכו' שם בא"ד כגון שראה שור וכו' עכ"ל .כ' התי"ט
ואנן אמרי' דליכא למשמע מינה הכי דבהדיא אמרי' ה"ה דהומ"ל דלא הועד בב"ד דלא הוי מועד עד
בפיך זו צדקה אלמא בדיבור מחייב והא דאר"י אנן שיועד בב"ד ע"ש ועפי"ז ניחא מה שמק' התוס'
יד עניים איצטריך לזה משום דההוא פלגא דזוזא בד"ה אי כרע"ק תימה דלרע"ק נמי וכו' ולא הק' כן
לא הוה ברשותיה דלא הוה בידיה כדאמרי' כל ממון בפשיטות לר"ש במתני' גופה דהוא ס"ל כרע"ק
וכו' אבל מידי דאיתיה ברשותיה ואמר הר"ז לעניים די"ל דר"ש איירי בעמד בדין ומאי דלא משלם נ"ש
זכו וכו' ולא מצי למהדר ביה כדאמרי' בפיך זו משום דלא איירי אלא בנגח ג"פ אבל ר"מ דאיירי
צדקה וכו' עכת"ד .ודין גרמא לי תימה למ"ש בד' וה' ע"כ בלא עמד בדין ולא ניחא להו בפירש"י
הרשב"א ז"ל בשו"ת סי' תקס"ג דהקדש לעניים לא ז"ל בסירוגין משום דק"ל מה שהק' מהר"ם
אמרי' כמסירתו ומצי למהדר ביה דלא הוי אלא מלובלין ז"ל לפירש"י ע"ש ועי"ל דנקטו קושייתם
כמקבלי מתנה וראיה מדאמרי' בפ' שור שנגח דו"ה בדברי ר"מ משום דנחתי למאי דכ' בס"ד ולא מצי
אמר ר"י אנן יד עניים אנן הא לא"ה מצי הדר
עכת"ד עי"ע ותימה שלא הזכיר מדעת רבינו הגדול לשנויי וכו' כן העלינו בישיבה.
הרי"פ ז"ל דמייתי הך סברא ודחי לה כאמור ומה )משמרות כהונה(
יענה הרב להא דמייתי הגאון בפיך זו צדקה וכעת
צ"ע .ואפשר לו' דההיא דבפיך היינו דמצוה לקיים בא"ד שם וה"ד כגון ראה שור ונגח כו' .משמע
דברו אך מדינא יכול לחזור דאין ב"ד כופין אותו דרש"י מפרש שבא לב"ד דאם לא בא לב"ד מאי קא
לקיים דברו ושו"ר לה' בני יעקב ד' פ"ד דמייתי לה' קשיא ליה דאמאי לא נעשה מועד דכיון שלא בא
תומת ישרים ז"ל שעמד על דברי הרשב"א כאמור לב"ד עד אחר הנגיחות לא נעשה מועד והכי תניא
ומייתי שיש תשובת הרשב"א סותרת לתשובה הנז' לעיל בפ' כיצד הרגל דף כ"ד אין השור נעשה מועד
עיי"ש באורך וק"ל ועיין ברכי יוסף ז"ל ביוד"ע סי' עד שיעידו בפני הבעלים ובפני ב"ד והביאה
הרמב"ם בפ"ו ה"ל נזקי ממון .ואיכא למידק על
רנ"ח אות ח'. רש"י למה לא תירץ הכי וי"ל דקא קשא קושית
)גור אריה( התוספות דאי מיירי שלא בא ב"ד תקשה לר"ע נמי
אמאי אין ראשון נשכר דמה הוא יודע אם יוכה כו'
רש"י ד"ה שבוק מתני' וכו' ,אלא לרבי עקיבא ואכתי ק' דאי מיירי שלא לב"ד אמאי פריך בגמרא
למה ליה למיתני כלל .קצת קשה א"כ דרבי שמעון אי כר"י דאמר ב"ח נינהו האי אחרון אחרון נשכר
אליבא דרבי עקיבא קאמר ,תיקשי נמי למה ליה ראשון ראשון נשכר מבעי ליה ואמאי אם בא לב"ד
למיתני כלל ,ומה בא רבי שמעון ללמדנו דלרבי כבר הוחלט השור לניזק והוי שלו וכדתניא לעיל
עקיבא תהיה החלוקה כך .וי"ל דלרבי שמעון טובא בפ' המניח דף ל"ג משעמד בדין מכרו אינו מכור
