Page 125 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 125
Pg: 125 - 4-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
להאי טעמא דקנסא דלמ"ד ממונא מאי איכא למימר רש"י ד"ה שור של חרש וכו' שאין ב"ד נזקקין
וכמו שהק' התוס' משום דס"ל לרש"י ודאי דלמ"ד וכו' ,והקשו התוס' על זה דהתם איירי בהזיקו בחיי
ממונא הטעם פשוט משום דכיון דחס רחמנא רק האב ומשום דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי ,ואפשר
דס"ל לרש"י דטעם זה לא מהני כי אם למ"ד ממונא להליץ בעד רש"י דאע"ג דלא אמרי' לעיל הכי אלא
אבל למ"ד קנסא לא חשיב זה חיסותא מאי דאינו דהזיק בחיי האב וכמו שפירש גם הוא שם הכא בעי
משלם מהעלייה היכא דאין גופו שוה ח"נ ולכך תלמודא למימר דאפי' במה שהזיק ברשותם נמי לא
הוצרכו לומר דאף למ"ד קנסא הטעם משום דיתמי עבדי רבנן תקנתא בשור תם לשעבד מטלטלי דיתמי
כיון דאפי' בחוב גמור שמוטל עליהם לפורעו בעד
לאו בני קנסא נינהו. אביהם מן התורה אין מטלטלין שלהם משועבדין
)זרעו של אברהם( כ"ש בנזקי עצמן דמן הדין פטורין אלא דרבנן הוא
שם בא"ד וי"ל דהטעם הוא כיון דחס רחמנא דעבדי תקנתא לצורך תיקון העולם ומסתיין
עכ"ל .לכאורה למ"ד פלגא דנזקא קנסא מאי איכא לשוויינהו כחוב גמור של אביהם ,ולכך במועד
למימר הא אדרבא קנסיה רחמנא ואין לומר דלמ"ד דמשתלם מן העלייה מחייבינן להו אבל בתם
קנסא הטעם הוא משום דלאו בני קנסא כאין לומר דמשתלם מגופיה ואיהו טלטל לא מחייבי והכי מוכח
שכ' דק' הלכו הבעלים למ"ה מאי א"ל ע"כ נר' דאף לקמן גבי מועד נמי דפריך הש"ס ומי א"ר יוחנן הכי
למ"ד קנסא אע"ג דקנסיה רחמנא מצינו דחס עליה וכו' דמאי קושיא התם איירי ר"י בחוב המוטל
למ"ד צד תמות במקומה עומדת וראו חכמים לחוס עליהם מצד אביהם והכא איירי מצד עצמן והתוס'
עליה כיון דחס עליה רחמנא בתם בע"א ולמאן הקשו שם באופן אחר ולפי תירוצם יתיישב ג"כ
דלי"ל צד תמות במקומה עומדת י"ל דס"ל מעמידין האי ,ומ"מ יותר נכון לו' כדכתיבנא משום דלפי
דבריהם קשה אמאי איצטריך בתם נמי להאי טעמא
להם אפוטרופוס דהיא פלוגתא לקמן. דחס רחמנא כדאסיקו בד"ה אין מעמידים וכו'
)משמרות כהונה( תיפוק לי מההוא טעמא גופיה משום דאין מקבלין
עדות שלא בפניהם ואף דלפי המסקנא דמסקינן
שם בא"ד ובמועד עבדי רבנן תקנה עכ"ל .הק' מזיק שאני שפיר קאמרי לומר דאפי' במזיק הקילו
מהר"ם שיף ומהר"ם לובלין ז"ל אמאי לא כ' בתם מ"מ למאי דס"ד מעיקרא מתיישב יותר במאי
בפשיט' דהטעם משום דאין נזקקין ובמזיק עבדי דכתיבנא ,ומיהו יש להסתפק לפי דברי רש"י לבתר
רבנן תקנתא כדלקמן והיינו במועד דוקא ע"ש דעבוד הגאונים תקנתא דמטלטלי' דיתמי משתעבדי
ונראה דל"ק דלקמן אמרינן דר' יעקב ס"ל אין לבע"ח אי אמרי' דכוותה עבוד בשור תם או לא
מעמידין ולא משלם אלא פלג' דמועד ע"ש ואי איתא וחרש ושוטה ג"כ אע"ג דלאו יתומים נינהו כיון דלא
הא דאין נזקקין הוא משום דאין מקבלין עדות שלא
בפני בע"ד כמ"ש התוספות בסמוך ובכה"ג דקבלו מיחייבי מדינא עבדינן להו כדינא דיתמי וצ"ע.
העדות משום פלגא דמועד אמאי לא משלם פלגא )גפן פוריה(
דתם ול"מ להסוברים דאם קבלו עדות שלא בפני
בע"ד בדיעבד מהני אלא אפי' למ"ד לא מהני נר' תוס' ד"ה אין מעמידין וכו' ,וי"ל דהטעם הוא
דבכה"ג דקבלו עדות ברשות לכ"ע מהני ועיין כיון דחס וכו' .ק"ל דהתינח למ"ד פ"נ ממונא אלא
למ"ד פנ"ק וסתם שוורים בחזקת שימור קיימי מאי
בח"מ סימן כ"ח. חס רחמנא עליה ושו"ר בש"מ שכת' דאף למ"ד
)משמרות כהונה( פנ"ק חס עליו דאם אין גופו שוה ח"נ לא משתלם
מהעלייה ע"ש ומזה נ"ל לתת טעם לרש"י שלא דחה
דף לט ע"ב
