Page 126 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 126
Pg: 126 - 4-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שם ור' יעקב סבר אין מעמידין ולא משלם אלא גמ' במאי קמיפלגי רשות משנה איכא בינייהו
פלגא דמועד .ראיתי מקשים לפ"ז מאי מספקא לי' וכו' .ויש להבין ענין זה דרשות משנה כיצד הוא,
לרבא לעיל )דף יח א( ח"נ צרורות מגופו משלם או שהרי למ"ד מועד ליעודי גברא א"ש שכיון
מעליה משלם מגופו משלם דלא אשכחן ח"נ שהשתנו רשויות משתנה דינו שלא העידו בפניהם,
דמשלם מעליה או מעלי' משלם דלא אשכחן אולם למ"ד ליעודי תורא ,כיצד יתכן ששינוי רשות
כאורחי' דמשלם מגופו ,ולכאו' הא שפיר אשכחן משנה מהות השור ממועד לתם .והנה בשטמ"ק כתב
ח"נ דמשלם מעלי' בשור של יתומים דמעמידין בשם ה"ר יהונתן ז"ל ,דלמ"ד חזר לתמותו סבר
אפוטרופוס לגבות הח"נ דמעלי' דצד מועדות אבל כשם שנשתנה ענין בעל השור מחרשות לפקחות
צד תמות במקומה עומדת ואין מעמידין אפוטרופוס ומקטנות לגדלות כן נשתנה חולי השור ונתרפא
לצד תמות וא"כ הרי לא ישלם רק ח"נ דצד מועדות מהעדאתו וע"כ אין לשלם עליו אלא ח"נ ,ור' יוסי
שהוא מעלי' .ועפ"ז מיושב הרמב"ם בהל' נזקי ממון לא ס"ל רשות משנה שאין האדם שיש לו מזל
פ"ו ה"ג – ד .ולענ"ד נראה דבנידון דידן שמשלם והשור שאין לו מזל שוין .ע"כ .וראיתי מקשים מהא
ח"נ דצד מועדות אין זה עיקר דין תשלומין שלהם, דהיה מועד קודם שבא ליד האפוטרופוס דנעשה תם
אלא שא"א לגבות חלק התמות מצד עיכוב צדדי אצלו כדמוכח מהתוס' בע"א בד"ה ואם שכ' דהאי
שאין מעמידין ופשיטא שחייב וחל חיוב אלא שאין תנא סבר רשות משנה וכמ"ש היש"ש סי' יד ע"ש.
מעמידין ואין אפשרות להוציא מהם ,וזהו הטעם )ע"ש בתוס'( .וכדמשמע נמי בברייתא דהסיק ותני
שגובה רק חצי נזק דמועדות שע"ז אפשר להעמיד דבנתחרשו בעליו ה"ה בתמותו דמשמע אף
אפוטרופוס ,שבכל מקרה מועד שהזיק שמשלם שנתייעד קודם שנתחרשו ובזה הא לא שייך טעם
נ"ש יש את החצי של מועדות אלא שלא נחשב כחצי הש"מ דל"ש רק לתלות תיקון השור בתיקון
מצד עצמו בגלל החלק התמות שעמו ,וה"ה בנד"ד הבעלים ולא לתלות תיקון השור בקלקול הבעלים
יש חלק תמות אלא שא"א לגבות אותו בגלל חיסרון וכו' .ונראה ליישב דעת ר' יהונתן אפי' אם יסבור
כהתוספות בזה ,דשור שהוא ברשות השוטה הוא
העמדת האפוטרופוס ,וק"ל. קלקול לשור שבעליו אין להם מזל ,וכאשר עובר
לרשות אפוטרופוס שהוא בן דעת אע"פ שאינו
)דודאים בשדה( הבעלים ממש אבל עכ"פ הוא באחריותו ,אפשר
דהוא עילוי באופן המקולקל שבו הוא נמצא ,ונראה
תוס' ד"ה ולא משלם אלא כו' מדלא קתני ר"י עוד שאפי' להשוטה אפשר וחשיב עילוי שהרי
אומר חייב נ"ש כו' ע"כ .ק' כיון דהשתא אסיק השוטה עדיף לו שיהיה ביד אפוטרופוס שכך היה
אדעתיה דצד תמות במקומה עומדת א"כ מחייב יותר שמור השור ,וא"כ גם לשוטה הוא עילוי
דקאמר היינו נמי נ"ש וכמ"ש בסמוך בד"ה אדמוקי לטובה ,וע"כ אפשר שעילוי זה גורם למזל
לה כו' ואי הוה תני מחייב הוה מוקמינן לה במועד
כו' ואצטריך לאשמועינן דמועד משלם נ"ש כו' ע"כ שמשתנה לטובה ,ומשתנה חולי השור ויתרפא.
ובדוחק לימ' כיון דקי"ל אפושי פלוגתא לא מפישנן )דודאים בשדה(
ואיכא למימר דר' יעקב פירש מה שחיי' ר' יאודה
אי איתא כאביי דפליגי ה"ל למתני בהדיא שם ר' יעקב מאי עבידתיה .וכי דן דין זה שלא
כדין שישלם מביתו והלא לא מצינו שאירע מעשה
פלוגתייהו שזה נ"ש וזה ח"נ. זה ושהוא דן אותו .ועוד וכי ר' יעקב אינו מומחה
)מר דרור(
לב"ד שיהיה חייב לשלם.
)אדרת אליהו(
