Page 131 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 131
Pg: 131 - 5-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לסברת הר"מ במז"ל דאיסורי הנאה אם נהנה אינו דין ח' יע"ש ואם כן עכ"ל דהכא עסקינן בשתפשוהו
לוקה דאף דקי"ל כל מקום שנאמר לא תאכל לא עוד יש לתמו' עליו במ"ש וק"ל הל' כר"ע ואמאי
תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה מ"מ הוצרך לזה שהרי אף דנימא הלכה כר"י מ"מ הא
אין מלקות כי אם באכילה המבוארת בכתוב וכמו קי"ל דמזיק שעבודו של חבירו חייב וכמ"ש
שהאריך בזה הרב משל"מ ז"ל בפ"ה מה' יסודי
התורה הלכה ו' יעוי"ש א"כ מאי האי דמשני הש"ס הרמב"ם בפ"ו מה' חובל ומזיק יע"ש.
א"כ ניכתוב לא יהנה הא כתיב לא יהנה אז ילקה )גבול יאודה(
הנהנה ולהכי כתב לשון אכילה דאז לא ילקה כיון
דאין ההנאה מבוארת .ותירץ לי בזה עט"ר מא"א דף מא ע"א
כמוהרי"ץ הי"ו דמ"ש הרמב"ם ז"ל דאין לוקין
אהנאה היינו דווקא אם האזהרה דאכילה איצטריך מתני' שור שנגח את האדם ומת וכו' .לכאורה
לגופיה לענין אכילה אז אין לוקין על ההנאה משנה דלא צריכה היא ,דכל זה מפורש בהדיא
דכלולה בה משא"כ הכא דאיירינן כשנאמר בקרא .ועיין בתורת חיים ז"ל מ"ש בזה ,ונלאתי
דלאכילה לא איצטריך אך קרא דלא יאכל אתא לכתוב דבריו מפני הטרחות) .א"ה ,וע"ע בהגהות
להנאה דווקא א"כ דינא הוא דלוקה ולהכי משני
א"כ ליכתוב לא יהנה דאז שפיר לילקי כדהשתא חשק שלמה ,שדן בזה(.
נמי דכתיב לא יאכל ואיצטריך להנאה דווקא עכ"ד )ברית יעקב – כת"י(
הי"ו. גמ' ואחד איסור הנאה .התוס' רי"ד במס' קידושין
)גור אריה( הק' דגבי כיסוי הדם דכתיב אשר יאכל כרבה אפי'
טמאים דשרו בהנאה ותי' דא"כ לישתוק קרא מיניה
שם נכתוב רחמנא לא יהנה וכו' .מקשים לדעת ע"ש ,וה' שער המלך בפ"ה מה' מ"א הק' ע"ז
הסוברי' דאין לוקין על ההנאה מאי קושיא ליכתוב מברייתא דת"כ ע"ש ולק"מ דכונת הברייתא הכי
רחמנא לא יהנה ]ר"ל דאם יכתוב לא יהנה הוה עוף יכול אף עוף טמא ת"ל חיה דומיא דחיה אי מה
לוקין כיון דמפורשת ההנאה בלאו ובאמת אין חיה שאינה באם על הבנים אף עוף וכו' יצא עוף
לוקין[ ול"נ ליישב דהנה קשה מאי מקשה הש"ס טהור וא"כ כיון דמהיקשא דחיה יש למעוטי עוף
ואימא לא יאכל לאסור הנאת שור הנסקל דהא טהור ויש פנים למעוטי עוף טמא א"כ מה ראית
לאסור הנאה לא איצטריך קרא דאתיא בק"ו וכיון דשקולין הם ויבאו שניהם ת"ל אשר יאכל
מבשב"ח ומה בשב"ח שהיתה לו שעת הכושר אסור והשתא ודאי לא אימעיט מהאי היקשא דחיה כי אם
בהנאה שור הנסקל שלא היתה לו שעת הכושר אינו עוף טמא ולפ"ז שפיר קאמר התו' רי"ד אי אשר
דין שיהיה אסור בהנאה ]ר"ל א"נ דכונת הש"ס יאכל פי' אשר יהנה ומרבינן אף הטמאים לישתוק
דאימא לא יאכל לאסור הנאת שור הנסקל במלקות קרא מיניה ונכתוב חיה ועוף סתם וממילא מרבינן
דאם ילפינן לה בק"ו מבב"ח אינו לוקה דאין אף הטמאים דלא מצינן למעוטי עוף טמא מהיקשא
מזהירין מן הדין ולכן איצטריך קרא למלקות ולזה דחיה דא"ה נמעוט אף עוף טהור דומיא דחיה שאינה
דחה הש"ס דא"כ לימא לא יהנה ולקי[ .ומו"ר הי"ו
רצה לדחות דדם יוכיח דלא היתה לו שעת הכושר באם על הבנים וממילא מרבינן תרוייהו.
ומותר בהנאה ואני הצעיר דחיתי לו דמה לדם שלא )זרעו של אברהם(
נעבדה בו עבירה ודחה לי הוא דחורש בשור וחמור
יוכיח דנעבדה בהם עבירה ומותר בהנאה כדאמרי' שם אי ס"ד האי לא יאכל איסור הנאה הוא
ניכתוב רחמנא לא יהנה .ע"כ .מהכא הוה ק"ל
