Page 133 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 133
Pg: 133 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ואני ההדיוט איני רואה שום הפרש דתלמידי חכמים דף מא ב
נקראים תורתו כדאיתא בפ"ק דקידושין דף ל"ג
ע"ב ר' אלעי ור' יעקב בר זבדי הוו יתבי חליף ואזיל גמ' כיון שהגיע לאת ה' וכו' .כתבו התוס' דלא
ר' שמעון בר אבא וקמו מקמיה אמר להו חדא דאתון הוה ניחא ליה לאוקומי במורא אב ואם שהושוה
חכימי ואנא חבר ועוד כלום תורה עומדת מפני למורא שמים משום דהוי עשה יתירה ולפ"ז אפשר
לומדיה ופירש"י ז"ל תורה עומדת מפני לומדיה לו' דהיינו טעמא דלא פירש גבי ואהבת את ה'
בתמיה לפי שעסוקים בדבר הלכה היו קרי להו הקודמת לה דההיא אפשר לאוקומה באב ואם דבהא
לדידהו תורה עצמה ולדידיה קרי לומדיה עכ"ל ליכא עשה יתירה ,או אפשר שלא פירש אלא מחמת
ובפרק אלו הן הלוקין אמר רבה כמה טפשאי שאר יראה דשייכא באלוה אבל שאר מילי דשייכו בכל
אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי
גברא רבה דאילו בספר תורה כתיב ארבעים ואתו לא פירש בשבילם וק"ל.
רבנן בצרו חדא] .א"ה ,אולי כוונת קו' הפת"ע, )גפן פוריה(
בשינוי למש"כ בתלמוד דידן דפירש נחמיה ,ועוד
שם כיון שהגיע לאת ה' אלקיך פירש וכו' .איכא
מי קודם למי .ודו"ק[. למידק מאי עלה על דעתו דשמעון או נחמיה
)שדה יצחק( העמסוני מעיקרא כשרצה לדרוש כל אתין שבתורה
וכי לא קרא משנה תורה דבפרשת ואתחנן כתיב את
שם כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש. ה' אלקיך תירא גם בפרשת עקב כתיב כי אם ליראה
המפרשים מקשים דלמה לא פירש מפסוק ואהבת את ה' אלקיך )תירא( ואם הני לאו לרבויי אתו א"כ
את ה' אלהיך שהוא קודם פסוק את ה"א תירא ולא כולהו נמי לאו לרבויי אתו ואמאי התחיל לדרוש עד
מקשים מפסוק למען תירא את ה"א דהוא קודם שהוצרך לפרוש ולפי ענ"ד אפשר לומר דמעיקרא
פסוק את ה"א תירא דפסוק למען תירא הוא שם עלה על דעתו לדרוש לרבות תלמידי חכמים כדרבי
בפר' ואתחנן בתחי' סי' ו' בפסוק ב' והוא קודם גם עקיבא אלא כשהגיע פסוק את ה' אלקיך תירא
לואהבת את ה"א דהוא שם באותו סימן בפ"ה ופסו' דקדק בסיפיה דקרא דכתיב ואותו תעבוד בוא"ו
את ה"א תירא הוא בפסוק י"ג ועל הכל קשה דלמה דמשמע דקאי נמי ארבוייא דאת ה' אלקיך תירא
לא פירש בפסוק ותראן המילדות את האלהים שהוא שהאדם חייב לעבוד את רבו כמו שעובד להקב"ה
בריש פ' שמות דקדים לכל הני ,ושו"ר להרב ככר ודקדק ג"כ בפסוק דפרשת עקב דכתיב את ה'
לאדן דק"פ ע"ב שכתב משם מקשים אמאי לא אלקיך תירא אותו תעבוד כתוב בלא וא"ו דמשמע
פירש בפ' למען תירא את ה"א דכתיב קודם את ה"א האי אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע קאי לה'
תירא ותירץ משם הרב אורים גדולים בדרו' ס' וירא דוקא וזה מורא באצבע דמלת את לאו לרבויי אתא
במ"ש פ"ק דקידושין די"ז דר"מ סבר דמעניקין ה' וא"כ גם את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד לאו
סלעים מכל מין שהן ט"ו סלעים דיליף ריקם ריקם לרבויי אתא ולכן לא פירש עד שהגיע לפסוק את ה'
מבכור ופריך ואימא ה' סלעים מכלהו ומשני אי אלקיך תירא ואותו תעבוד ובירושלמי פ"ט דברכות
כתי' ריקם לבסוף כדקאמרת השתא דכתי' ריקם אמרו נחמיה העמסוני שמש את רבי עקיבא שנים
ברישא שדי ריקם אצאן ריקם אגורן ריקם איקב ועשרים שנה ולמדו אתין וגמין רבויין אכין ורקין
ולפי"ז בקרא דלמען תירא את ה"א דכתיב ריקם מעוטין א"ל מהו ההן דכתיב את ה' אלקיך תירא
מעיקרא אני דורש תירא את שהוא מרבה לת"ח והא אמר לו אותו ואת תורתו עכ"ל והרב חיד"א ז"ל
כדאיתיה והא כדאיתיה אבל בקרא דכתי' את ה"א בספרו הבהיר פתח עינים בפסחים כתב וראה
תירא דתי' תירא בסוף מש' בהשואה גמורה ומשו"ה בעיניך ההפרש שיש בין הירושלמי לתלמודין עכ"ל
