Page 138 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 138
Pg: 138 - 5-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
משלם מן העליה ואינו משלם כופר )ומזיק( ]מאי[ זה הכלל כל המשלם יותר על מה שהזיק אינו משלם
טעמא כופר כפרה ויתמי לא בני כפרה אינהו ואמאי ע"פ עצמו הא פחו' ממה שהזיק כו' ליתני כל שאינו
לא קאמר התוספות האי נפקותא דאי כופר אינו משלם כמו שהזיק דמש' פחות ומשמע יותר ומאי
משלם האפוטרופוס ואי הוו דמי' משלם כמו קו' אימא דהא מני ר"י הגלילי דאמר תם משלם חצי
דמשלם נזק מן העליה ולי נר' דהיינו מעין מה כופר ולדידיה הוי כפרה ולא קנסא ומש"ה לא כייל
שתירצו התוספות כגון שמת המזיק דכולהו מחד תנא כל שאינו משלם כמו שהזיק דמשמע פחות
טעמא א"כ דבשלמא לתירוץ התוספות מוקמי' ומשמע יותר דהא איכא ח"נ לר"י הגלילי אלא
לבריתא דהמית שורי בהא דקאמר משלם ע"פ עצמו שמעת מינה דאף לר"י קנסא הוא ולא משום כפרה
ואע"ג שמת המזיק חייבים יורשי' משום שהוא דמי' ויש לפ' דברי הראב"ד ז"ל ע"צ הדוח' דאיירי
אבל אי הוה כופר אינו משלם היורש אבל לההיא בתפסו יורשי הניזק דבכה"ג מהני תפיסה גבי פלגא
דיתומים לא הוה אפשר לאוקומי ברייתא בהכי נזקא אע"ג דקנסא הוא וכמ"ש ה"ה ז"ל בפ"י דין
דהודאת היתומי' קטנים לאו הודא' איכא ולהתחייב
בהם והודאת האפוטרופוס לאו הודאה ול"מ למ"ד י"א יע"ש.
מעליית יתומים אלא אפילו למ"ד מעלית אפוט' כיון )גבול יאודה(
דלבסוף חוזרין ומשתלמי מעליית יתומי' דאל"כ
ממנעי ולא עבדי אינה הודאה לחייב היתומי' ובהאי שם איתיביה אביי וכו' .אין להק' אמאי לא מקשה
תירוצא מיתרצא קושיא אחריתי דהקשה דאמאי לא מבריתא לקמן דף מ"ד ע"ב דקתני בהדיא מועד
קאמר התו' דאי פשיט לן גבי כופר אין ממשכנין
משום דכפרה הוא ולא משהי ליה ואי הוי דמים שלא בכונה חייב כופר די"ל דלא ידע לה.
ממשכני' דהא' איכסי' לן שם דף )הנו( ]מ[ דהא תנא )ויאמר שמואל(
דברית' לא קתני אלא משלם ולא תני ממשכנין. רש"י ד"ה בגרושה וכו' שגרשה אחר החבלה
עכ"ל .ק"ק דא"כ מאי פריך גרושה תפלוג דכיון
)פרחי כהונה( דכבר זכה בהם הבעל משעת חבלה אין לה בהם
כלום כדמוכח בהדיא בהפרה וכן משמע דעת תוס'
שם בא"ד ונראה לר"י כו' ולפ"ז חמורה שלא
בכוונה .לא ידעתי טעם לזה דכיון דדמים דמחייבינן ויש ליישב וק"ל.
היינו מסברא בעלמא וכמ"ש רש"י ז"ל דלא גרעה )זרע יצחק(
מיתה מנזיקין א"כ ה"נ אע"ג דמעיקרא הוה מחייב תוס' ד"ה גרושה נמי תפלוג וכו' וק"ק דמאי
משום כופר מ"מ לאחר מיתה לחייבו יורשין לשלמי פריך וכו' צררי נינהו וכו' .עכ"ל .איכא לדקדק
משו' דמים שהרי בחיים הוה מחייב אי משום כופרא דהרי סברא דולדות צררי נינהו פלוגתא היא לקמן
ואי משום דמים דלא גרע מנזקין ואפי' נימא דכיון בדף מט ע"א דרבה ור' חסדא וא"כ לא מצי לתרוצי
דמחייב מיתה לשמים דכתיב וגם בעליו יומ' ליתיה כן ,דתינח לר"ח לרבה מאי א"ל ולזה פריך הש"ס
בתורת תשלומין וכר' נחמיה שהיה עושה את יוה"כ שפיר אליבא דרבא .וי"ל משום דלישנא דגמ'
כשבת וכופר משום כפרה הוא ואינו בר תשלומין משמע דאליבא דכ"ע קא פריך מדלא קאמר הניחא
כלל מ"מ קשה דלעיל אמרינן דאפוטרופוס אינו
משלם כופר משום דיתמי לאו בני כפרה נינהו והאי למ"ד וכו' .וק"ל.
מאי אכתי אע"ג דלאו בני כפר' נינהו מ"מ לשתלמו )בני שמואל(
בתורת דמים שהרי משלמים שאר נזיקים מן העליה
שם ד"ה מאי לאו כופר לא דמים וא"ת למ"ד
כופר דמי ניזק מאי איכא בין דמים לכופר כו'.
יש מי שהקשה דלעיל דף מ' אמ' ת"ר אפוטרופוס
