Page 141 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 141
Pg: 141 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לעיל נקי מחצי כופר דלא אמר דהוי מוע' דאילו הוה מק"ו דאם השוה הכתו' בן לבת מכ"ש אשה לאיש
חייב כופר בתם ה"א קרא גבי תם וכ"ש מועד ואם ועכ"ל דאי מבן ובת דהתם היינו טעמא משום יפוי
כן אמאי איצטריך קרא דנקי יש לומר משום דדריש כחן וכדכתי' עוד כתב הרב ז"ל א"נ אצטריך משום
אם כופר ונ"מ ליחייב אפי' שלא בכונה וכיון דהוי דאין עונשין מן הדין במכילת' ע"ב ותי' זה עולה
יתיר ה"א דבין תם בין מועד חייבו הכתוב שלא לפום מאי דס"ל למכילת' דאין עונשין ממון מן הדין
בכונה לכך איצטריך קרא דנקי לפטור תם שלא וכדכתבו התוס' בריש מכילתין אבל לפום ברייתא
בכונה ולר"ע דדריש נקי מדמי עבד היינו דאיכא לדידן דקתני והלא דין הוא משמע ודאי דעונשין
ממון מן הדין ואזדא לה האי תירוצא דגאון ז"ל
מחמירים כו' כדקאמ' הברייתא לעיל. אמנם יש להעמיד תי' הרב ז"ל אברייתא דידן נמי
)פרחי כהונה( אם נחלק בין כופר למיתת השור דמיתת השור
חשיב ממונא ועונשין מן הדין אמנם כופר משום
שם אמר שמואל פטור ממיתה וכו' .הנה הרמב"ם מיתת בעלים נגעו בה דמחייבי בעלים מיתה בידי
בפ"י מה' נ"מ פסק כשמואל וכגון דמתחכך בכותל שמים מקרא דגם בעליו יומת וכופרו היינו כפרתו
להנאתו ובתר דנפיל קא מתחכך ביה כדמסיק הש"ס וכיון דכופרה תליא בחיובא דמיתה בכה"ג אמרי'
הכא אליבא דשמואל ,ותמיהני על הרב ז"ל למה דאין עונשין מן הדין דאי לא כתביה רחמנא באיש
השמיט הא דמסיק הכא ג"כ דקאזיל מיניה דלא מצי ואשה לא הוה מייתינן לה מק"ו דבן ובת והשתא
לאוקומה בלא"ה מכח קושיא דצרורות ,וגם ה"ה כיון דמאי דקתני בברייתא והלא דין הוא אמיתת
והכ"מ לא הזכירו זה כלל ,ואולי סובר רבי' דרגל השור קאי ולא אכופר וכמ"ש לעיל יש לפרש
נמי מחייב בכופר כסוגיא דלעיל דף כ"ו וא"כ דעיקר קו' לא אקרא קאי דק"א ודאי אצטריך לכופר
צרורות נמי דהוו תולדה דרגל כדלעיל דקפריך אלא אתנא קאי דל"ל למילף חיוב מיתה מקרא דק"ו
הש"ס ואכתי צרורות וכו' פי' ותפשוט מינה בעיא
הוא וק"ל.
דלעיל ודוק.
)גפן פוריה( )גבול יאודה(
תוס' ד"ה נגיחה לנזיקין כו' וכן בסוף פרקין שם וכי דנים קל מחמור להחמיר עליו אם החמיר
לענין שמירה מעולה כו' .הקשה מהר"ש אשכנזי במועד החמור תחמיר בתם הקל כו' .וקשה
ז"ל ]מהרש"א[ לא ידענא מאי קאמר דהא מולא דהתוספות אמר לעיל דף מ"ב ד"ה כתב רחמנא כו'
ישמרנו דרשינן התם דההוא קרא בנזקי שור בשור דלא מחייב הכתוב במועד אלא במקום שחייב בתם
כתיב ולא גבי מיתה ע"כ ויש לומר דלפי מ"ש אי לא גלי קרא להפך והכא נמי גבי בן או בת אמאי
הגמרא התם אנו מוכרחים לומר דלא דריש האי לא אמר הכי דמסברא ראוי לחייבו בתם כיון דליכא
דרבא דשמירה מעולה אלא מקרא דולא ישמרנו שום גלוי בהפך .ויש לומר דהתם דכתוב פטור בתם
הכתוב גבי מיתה דכתיב ולא ישמרנו והמית איש או אמר דבמועד החמור נמי פטור ואף על גב דלא כתיב
אשה כו' דהא קאמר התם בגמרא ויליף נגיחה לתם במועד היינו משום דמתחילתו הוי תם ואחר כך הוי
נגיחה למועד ופירש רש"י מגזרה שוה כו' דהיינו מועד לכך כתב קרא דינו בתם דפטור וכיון דפטור
נגיחה דתם דהיינו וכי יגח שור את איש או את אשה בתם ודאי דפטור במועד דלא מחייב הכתוב כו' אבל
ומת .ונגיחה דמועד היינו ואם שור נגח הוא כו' כדשתיק בתם דלא קאמ' לא פטור ולא חיוב ואח"כ
ואילו הוה מולא ישמרנו הכתוב בנזקי שור בשור במועד קאמר חייב אדרב' אמר אם הוה חייב בתם
ליכא ג"ש דליכא תרי תיבות דנגיחה דהתם כתיב כי לכתוב קרא גבי תם וכ"ש במועד ולר"א דדרשינן
יגוף שור איש את שור רעהו דהיינו דחיפה ותיבת
