Page 136 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 136
Pg: 136 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ראוי לסקילה עומד ואינו יכול לומר לו הביאיהו אומר דבר מסברא דנפשיה ונמצא ברייתא דלא
לב"ד וישלם ומאי דאיצטריך נקי הוא אקודם כוותיה סמכינן אברייתא דאילו היה יודע האמורא
שנגמר דינו דהוס"ד מאחר שלא נגמר דינו עדיין הברייתא לא הוה פליג עלה ע"כ וא"כ היכי מצי
הוא ברשות המזיק ויכול ליהנות ממנו ולשלם מגופו פליג חזקיה אמתניתא דר' חגי מדרומא ונרא' לומר
ולומר לו הביאיהו לב"ד קמ"ל מנקי דאסור ובעליו דחזקיה אדם חשוב וגברא רבה הוה ומאדם חשוב
פטור ותימה דלעיל דמ"א ע"ב אמרה ברייתא דקא פרכינן וכעין דאמר רש"י ז"ל לעיל דל"ג ע"ב גבי
מצריך האי קרא לאחר שנגמר דינו באכילה מלא השורף שטרותיו של חבירו מאדם חשוב כגון רב
יאכל את בשרו ובהנאה מבעל השור נקי וכ"ז לאחר או רבה פרכינן כאילו תני במשנה או ברייתא ע"ש
שנגמר דינו משמע דקודם שנגמר דינו מותר וידוע כי רב תנא ופליג ואפי"ה ר' יוחנן לא הוה
באכילה ובהנאה ומכ"ש למאי דפריך דילמא לאחר חשיב לרב לתנא ועכ"ז חזקיה רביה דר' יוחנן
וכמ"ש בכללי גמ' למהרי"ק על הליכות עולם
שנגמר דינו שרי באכילה. דקי"ד ע"א וז"ל בפ"ק דב"ק אמר ר"ל משמיה
)סוכת שלום( דחזקיה היפך ר' יוחנן וכ' הרי"ף ז"ל דהלכה כר"ל
משמיה דחזקיה דרביה דר' יוחנן הוא וכ"כ הרא"ש
שם וסבר ר"ע לא ירית בעל וכו' .ע"כ .הקשה ז"ל ע"כ והא חזיתא כמה מעלות אית ליה לחזקיה
הרשב"א ז"ל דמנליה דר"ע סבר לא ירית בעל ולזה פריך באלו נערות ומי איכא מאן דלית ליה
אדרבה איכא למשמע איפכא מדאצטריך למעוטי דתנא דבי חזקיה ועוד י"ל כמ"ש תו' ז"ל שם באלו
גבי כופר מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה נערות דל"ה ע"א ד"ה ומי וכו' והא דקאמר מי איכא
ליורשיה ש"מ דירית לה בעל יע"ש .ונראה לי למאן דאמר וכו' היינו משום דתנא דבי חזקי' עיקר
לתרץ דהש"ס לא מצי למימר הכי משום דעדיין שהיה שונה ברייתות של ר' חייא אביו כדמוכח
קשיא לי' דהרי בנזקים אשכחן נמי דלא ירית בעל בסוף פ' הבא על יבמתו והן עיקר ומותיבינן תיובתא
מינייהו וכו' ע"ש אבל האי מתניתא דר' חגי מדרומא
וכדפריך אחר זה .ודוק. פליגי אתנא דבי חזקיה ולזה לא פריך הכא כדפריך
)בני שמואל( התם מי איכא וכו' משום דהכא דרב חגי מדרומא
ממ"ש ואייתי מתניתא בידיה משמע מתני' היא ולא
שם מכאן שהבעל יורש וכו'. מצי למפרך למתני' מברייתא ואפי' את"ל דהא דרב
תימה דהא המשך קראי לא איירו אלא בנחלה גופה חגי ברייתא היא אפי"ה לא מצי למפרך מההיא
דאם אין אחים לאביו לירש האי נחלה תתנו האי דחזקי' דמאי יפה כח ברייתא דחזקי' מברייתא דרב
נחלה לשארו ונראה לומר דסבר כרבא כדאיתא בפ' חגי והו"ל כדאמרינן בעלמא גוברא אגוברא קא
יש נוחלין דקי"א ע"ב דגורעין ומוסיפין ודורשין
והכי קרינן לה ונתתם את נחלת שארו לו כלומר רמית דמאי עדיף האי מהאי.
האי נחלה תתנוה לזה האיש דהיא נחלתו משארו )סוכת שלום(
שהיא אשתו וא"ת אי ס"ל לרבא דגורעין ומוסיפין
ודורשין האי וירש אותה מאי עביד לה ונראה דהאי דף מב ע"ב
קשיתיה לרשב"ם ז"ל שם דהאי וירש אותה מיותר
ומאי מצי עביד לה רבא לזה פריש לה דהאי וירש גמ' אמר רב שמואל בר רב יצחק וכו' .פי' רש"י
אותה אהני ליה לאשמעינן דיורש את אשתו ואהני ז"ל קודם שנגמר דינו משמע דרבות' אשמועינן דלא
אותה למעוטי אשה שאינה יורשת לבעלה וכו' ע"ש מיבעיא דאם נגמר דינו דלא לישתלים מיניה ואסור
וא"ת דהא רבא הוא דאית לי' גורעין ומוסיפין בהנאה דבהאי לא בעי קרא לאסרו בהנאה דהא
ודורשין והוא מדאמר תלמודא התם והאי תנא מייתי
לה מהכא וכו' משמע דוקא מוירש אותה נפיק ליה
