Page 140 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 140
Pg: 140 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ועבד סמוך לו דמשמע טעמא דחייב היינו משום שם רבא גופיה אבעויי מבע"ל וכו' .הק' מהרש"א
דהיה העבד סמו' דיכול לברוח אבל אם היה כפות ז"ל במ"ב הא מדאצטריך שור ולא אדם מוכח
דאין יכול לברוח היה פטור משום דק"ל בדרבא דבאש חייב דמים וכו' ע"ש וכבר התוס' לעיל דף ט'
מיניה ואי איתא דטעמא דסיפא דפטו' העבד היינו ע"ב בד"ה מה פ' דאצט' שור ולא אדם לנכרי הקנוי
משום דאין תשלומין לעבד אלא במקום קנס א"כ וכו' ע"ש וקושייתם שם היא להצד דבאש פטור
מדמים אבל להצד דחייב באש דמים ניחא שפיר
ליתני ברישא אפי' העבד נמי כפות.
)מר דרור( דאצט' למעט אדם מדמים בבור.
)משמרות כהונה(
שם בא"ד ואגדי משום דהי"ל לברוח וכו'.
ואע"ג דבפ' כיצד הרגל דף כ"ב כתב רש"י דבגדי שם והאמר ר"ל כו' .ומדרבה ל"פ דהא ודאי פליג
אין לומר הי"ל לברוח שהרי אין בו דעת וכו' עליה מדר"ל פריך דדחיקא ליה לו' דפליג אדרביה.
קושטא הוא דהכי הוא לפי המסקנא דאמרי' דטעמא וק"ק דלפום מאי דס"ל השתא דר"ל פליג אדרביה
הוי משום דקים ליה בדרבה מיניה כדאמרי' התם א"כ תקשי ליה דאמאי נקט ליה בעבד ולא נקיט ליה
אלא לפום הס"ד קאמר וק"ל. בבן חורין שכתוב קודם וק"ל.
)גבול יאודה(
)גפן פוריה(
שם ועוד ק"ו הוא וכו' .אין להקשות הא אין עמ"ה
שם בא"ד אבל משום דרבה מיניה לא פטר ליה דאפשר דכיון דבלא"ה איכא מ"מ הוי הק"ו גילוי
דקסבר אשו משו' ממונו ואין כאן חיוב מיתה. מילתא בעלמא ושפיר עונשין .מיהו קשה דאמאי לא
ע"כ .ק' כיון דאליבא דמ"ד אשו ]משום[ ממונו יליף ק"ו מכופר אדם שאינו בכופר חייב על
פריך ליה אפי' בכונה נמי והיכי קאמר רש"י לעיל הקטנים שור לא כ"ש .וי"ל דאיכא למימר דהיא
דבכונה פשיטא ליה דפטור דקי"ל בדרבה מיניה דזה הנותנת שור כיון דישנו בכופר כופרו מציל אותו
ממיתה משא"כ באדם אלא דק' דא"ה בסמוך גבי
א"א לומר אלא למ"ד אשו משום חציו. תם אמאי לא יליף ק"ו ממועד דמועד שישנו בכופר
)מר דרור( לא הועיל לו כופרו להצילו ממיתת הקטנים תם אינו
דין וי"ל משום דאיכא למימר דהסברא היא להיפך
דף מד ע"א דאדרבא מועד שהחמירה תורה עליו בכופר
החמירה עליו לחייבו במיתת קטנים משא"כ בתם
גמ' ת"ל ובן יגח כו' .וליכא לאקשויי דא"כ לכתוב וכן ראיתי בש"מ שכתבו שם כן משם הראב"ד רק
רחמנא בן ובת וכ"ש גדולי' דהו"א אם אמרת בבן דחשב דגירסא אחרת היתה לו ולבבי לא כן ידמה
ובת שכן יפה כחן בנזקים כו' אבל ליכא למימר דלא
משמע בן ובת קטנים אלא משום דכתיב איש או רק דהראב"ד מותיב לה ומפרק לה מדנפשיה.
אשה דהא כתיב קרא אחרינא והמית איש או אשה. )זרעו של אברהם(
וראיתי להרא"ם ז"ל בס' משפטים דק"ל האי ותי'
וז"ל ליכא למי' דאצטרי' איש או אשה להשוות אשה רש"י ד"ה עבד כפות לו כו' וקסבר רבא כו'
לאיש לכל מיתות שבתו' כו' ולא זכיתי להבין דבריו העבד משו' דאין תשלומין לעבד במקום קנס
דלהא מילת' כבר שמעי' לה נמי מבן ובת דילפי' לה בשור המועד ע"כ .ק' מנ"ל דטעמא דפטור הוא
מהאי טעמא דלמא הכא איירי בכונה וטעמא דפטו'
משום דק"ל בדרבה מיניה והראיה דקתני ברישא
