Page 143 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 143
Pg: 143 - 5-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
מבעליו דסיפא דקרא ומתרץ לו אלא אימא וכו' אבל אשור האפוטרופוס דבתריה דההוא נמי של היתום
קשה דלעיל משמע שפי' אפילו לס"ד דמבעליו הוא.
דריש וי"ל. )שושנים לדוד(
)גדולת מרדכי(
שם שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת
תוס' ד"ה שור האשה אצטריך וכו' .כתב ואין לו יורשין .שנא שור ההקדש בין שור המדבר
מהרש"א ז"ל שם ד"ה שור האשה וכו' ולא ניחא ושור הגר אע"ג דתרויהו משום הפקר נגעו בהו
להו כפרש"י משום דכתיב בלשון זכר דהא השוה וכדאיתא בש"ס לר' יהודה לאשמועינן דכי נגח
הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה וכו' יע"ש ולבסוף הקדיש הוא כנגח ולבסוף הפקיר דביה נמי
קשה לי גם לדעת התוס' שאמרו משום דאמר לעיל
כי יגח וכו' למאי אצטריך לרבות הלא השוה אשה פליג ר"י ומשום ר"י סדרם רבי ג"כ במ"ק.
לאיש לכל דינין שבתורה וכי נזקין אינם מכלל )אדרת אליהו(
הדינין עד שאמרו הוה אמינא כיון דבנזקין כתיב
איש איש ולא אשה קמ"ל לרבות וכו' הלא נזקין גמ' ת"ר שור שור שבעה להביא שור האשה
מכלל דינין ודרשינן לעיל השוה הכתוב אשה לאיש וכו' .ע"כ .אף דקי"ל אין רבוי אחר ריבוי אלא
לכל דינין שבתו' .ואכתי לא צריך לרבות .ומצאתי למעט היכא דאיכא לאוקמי ריבוייא כל חד לגופיה
הון לי בתוס' בפ' ד' מיתות דף ס"ו ע"א שאמרו מה אזי דרשינן כולהו בריבוי כדהכא ,וקיצרתי בזה.
שדרשו השוה הכתוב אשה לאיש וכו' היכא דלא ועי' בשער יוסף ז"ל בחי' להוריות דף יב מהספר
כתיב איש בפירוש לא כתיב רק לשון זכר כמ"ש מה שהאריך בזה .ובהרב יד מלאכי אות א' ולא
רש"י בעל האשה וכו' ולא כתיב איש אז אמרינן עמדתי בדבריהם כעת] .א"ה ,ע"ע בזה בביאור
השוה הכתוב אשה לאיש וכו' אבל היכא דכתיב איש סוגייתינו בספר אהל ישרים למוהר"י בונאן דף א
בפירוש למעט איש ולא אשה .ה"נ הכא דכתיב כי
יגוף איש בנזקין הוא למעוטי אשה ונילף מיתה ע"ג[.
מנזקין איש ולא אשה אלולי לא רבי שור שור וכו' )גור אריה(
וזהו פירוש התוס' אצטריך לאתויי משום דאמר
לעיל כי יגח נגיחה למיתה נגיחה לנזקין ובנזקין שם יתר ע"כ וכו' .ותמה הת"ח דמאי יתר ע"כ והא
איש כתיב דוקא ר"ל כיון דמצינו נגיחה למיתה מרישא שמעינן לה מדקתני ב' ע"ש ולק"מ דמדקתני
נגיחה לנזקין א"כ נילף מיתה מנזקין דוקא איש ולא ב' ליכא ראיה גמורה דאיכא למימר ר"י סירכיה
אשה לכך אצטריך לרבויי וכנ"ל ולא קשה מידי דת"ק נקיט ואזיל ולכך הוצרך לומר יתר ע"כ ואע"ג
ועיין בפ' ד' מיתות וכו' בתוס' ד"ה לרבות וכו' וק"ל. דתני לה בהדיא מרמז רמז לה ג"כ ממשנה יתירא.
)כח מעשיו הגיד לעמו( )זרעו של אברהם(
דף מה ע"א שם שנאמר והועד בבעליו וכו' .פי' רש"י היינו
בב"ד דאין העדאה אלא בב"ד עכ"ל נראה לי היינו
גמ' ור' יעקב וכו' שור בר טענתא הוא .ע"כ. לפי ס"ד דלא בעי גמ"ד אבל למסקנא דקתני אלא
ולרבנן אף דאין טעם בזה מ"מ גזיה"כ הוא דכמיתת אימא וכו' היינו מבעליו דרישא ודסיפא וכמ"ש
בעלים כך מיתת השור ,ויש לדקדק מהכא ע"ד רש"י לעיל די"ג ע"ב ד"ה והועד ובזה ניחא הא
התוס' בסנהדרין דף ע"ח ע"א ד"ה שור טריפה דמקשה הגמ' והא השור יסקל וכו' דלפי פירש"י
דמפיק ליה מוהעד מאי מקשה והא השור יסקל אחר
והועד כתיב ולפי מה שכתבתי ניחא דמקשה לו
