Page 145 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 145
Pg: 145 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לא הוה ממעטי מישמרנו לזה ולא לאחר דמיעוטא שם ד"ה השתא וכו' ומיהו רש"י וכו' אלא כר'
דקרא כך הוא לזה מיעטתי לפחותה אבל בתם יעקב וכו' עכ"ל .מהרש"ל ביש"ש פ"ט סי' ב' תמה
מוקמי' ליה אדיניה ואי סתם שוורים לאו בח"ש דרישא ד"ה וסיפא ר"י ע"ש ולק"מ דכולה מתני'
ר"י היא וכ"כ הש"ך סי' שס"ג ומ"ש עוד היש"ש
אדרבה דינא דבשמירה פחותה סגי. לחלק בין שומר לגזלן תמה עליו השער"ה בפ"ז מה'
)זרעו של אברהם( חובל דא"כ בפשיטות הו"ל לדחויי דמתני' אתיא
אפי' כרבנן ושאני שומר מגזלן ע"ש ואי מהא לק"מ
שם ור"י סבר סתם שורים ]וכו'[ ,וריבוי אחר דודאי לפי מאי דס"ד דטעמא דרבנן משום דאין
ריבוי וכו' .יש לדקדק למה ליה לר"י בריבוי אחר אומרים בא"ה הש"ל ודאי ליכא לפלוגי בין גזלן
ריבוי הול"ל דסתם שוורים בחזקת שימור ולא כתב לשומר אמנם לפי המסקנא דרבנן מודו דאומרים
ולא ישמרנו במועד אלא להחמיר עליו והוסיף הש"ל והתם משום דפשע א"כ יש לחלק בין גזלן
שמירה גדולה דוקא סכין דהוי שמירה גדולה יותר לשומר אלא אי ק' הוא מה שהק' הש"ך שם מהא
משמירה מעולה דבעינן לתם .וי"ל דאפשר דאם דאמרינן שם מאן שמעת ליה דאמר עד שלא נג"ד
לזה איצטריך לומר דולא ישמרנו אתי לומר דסכין וכו' יע"ש וליישב דברי מהרש"ל נ"ל דמהרש"ל
דוקא היא שמירתו למועד ,א"כ הול"ל ולא ישמור קאי כפי שיטתיה דס"ל כדעת התוס' דאין לחלק בין
מאי ולא ישמרנו ,דלא שייך לומר דלמיעוטי אתי אתפסיה בידים לממילא ובהא הוא דמחלק בין גזלן
דלא נימא נגיחה נגיחה וגם בתם ליבעי סכין ,דזה לשומר אבל באתפסיה בידים אף גבי גזלן נמי חייב
לא יתכן ,דא"כ לעולם לא יקנה אדם השוורים והשתא מתני' אתיא ככ"ע ובדאתפסיהו מאליהם
הואיל ומצרכת דבתם עצמו צריך סכין ,וא"כ למאי ואע"ג דרבנן לא מפלגי היינו דוקא בשומר ולא
איצטריך האי מיעוטא ,אלא בודאי דהתורה באה בגזלן ומעתה שפיר קא דייק הש"ס דמדקתני עד
שלא נג"ד הא משנגמר דינו וכגון בדאתפסיה בידים
לדורשו בריבוי אחר ריבוי ודו"ק.
)חדד ותימא( לא מצי אמ"ל הש"ל כנ"ל.
)זרעו של אברהם(
שם הוי ריבוי אחר ריבוי ]וכו'[ אינו אלא למעט.
ע"כ .מהכא ק"ל למ"ש הרב יד מלאכי ז"ל אות דף מה ע"ב
אלף משם הרב שער יוסף ז"ל דלא אמרי' א"ר
אח"ר אלא למעט אלא דווקא אם ריבוי א' איתיה גמ' שהכיר בו שהוא נגחן .המח"א ה' שומרים סי'
להדיא בקרא אבל לא היכא דאתי מכח אין מיעוט י"ג הוכיח מכאן דאם לא הכיר חייב ולא הוי שמירה
אחר מיעוט אלא לרבות עכ"ל עיי"ש והרי הכא בטעות ע"ש ואין ראייתו מכרעת אלא לפי'
דריבוי א' אינו אלא מסברא דשוורים בחזקת שמור הרשב"א דמפ' לה בסתם שלא קיבל עליו שמירת
קיימי וליתיה בקרא בהדיא ואפ"ה דרשינן ליה נזקיו אבל להראב"ד דמפרש דאיירי בקיבל עליו
בריבוי אח"ר למעט וא"כ ה"ה היכא דריבוי א'
ליתיה אלא מכח מיעוט אחר מיעוט ויש לחלק שמירת נזקיו בפירוש ליכא ראיה כלל.
)זרעו של אברהם(
בפשיטות וק"ל.
)גור אריה( שם ר"י סבר וכו' .עיין מה שהק' מהרש"א ונ"ל
דאי הוה ס"ל דסתם שוורים לאו בחזקת שימו' ודאי
שם וכי תימא נגיחה לתם וכו' .אין להקשות דאיך
אפשר לומר דנלמד נגיחה דתם ממועד וגם לתם
בשמירה פחותה סגי ליה ,דהא כיון דבחזקת שימור
