Page 149 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 149
Pg: 149 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
)גור אריה( ד' ע"ז ב' עיי"ש הסוגייא לא יהא אלא ב"ח וכו' ורב
אחא בר איקא וכו' עיי"ש וצל"ע.
שם בא"ד וה"נ אשכחן בההיא דהמחליף וכו'
עכ"ל .עיין מ"ש מהרש"א ונ"ל דממתני' לא מצו )גור אריה(
לאוכוחי משום דשאני הכא איכא ס"ס ספק אם עד
שלא נגחה ילדה וא"ת דמשנגחה ילדה מי יימר דמת שם ד"ה ורביע וכו' ומפרש ריב"א וכו' עכ"ל.
מחמת נגיחה דילמא הפילתו או מת מעצמו ולכך בזה ניחא מה שמקשים דאמאי לא מוקי אביי מתני'
כיון דאיכא ס"ס אצל המזיק לכך לא מפקינן מחמת כפשטא איירי במועד דבעל הפרה משלם ח"נ ובעל
חזקה ולכך הביאו מהך דהשואל דליכא אלא חדא הולד משלם רביע משום דמוטל בס' והשתא אתי
לישנא דמתני בדוקא והן אמת לפמ"ש התו' לעיל
ספיקא דומיא להך דהכא. ד"ה דאפילו ,ועוי"ל דלמ"ד פנ"ק וכו' ע"ש ניחא
)זרעו של אברהם( דכיון דרישא דמתני' ע"כ לא איירי כי אם בתם לא
ניחא ליה לאוקי סיפא במועד אמנם לשאר שינויי'
דף מז ע"א ודאי דמיתוקמא מתני' בין בתם בין במועד ק' מיהו
לפ"ד ריב"א לק"מ דמשום דאף אי מוקמינן מתני'
מתני' הקדר .הומ"ל בקיצור הכניס קדרותיו במועד ע"כ דמתני' לסימנא בעלמא משום דבעל
כדבסיפא הכניס פירותיו דמ"ל קדר מ"ל איניש
אחרינא אך נר' דלרבותא נקטיה דאע"ג דמצי הולד אינו משלם כבעל הפרה.
למימר לא נכנסתי אלא לראות אם אתה צריך )זרעו של אברהם(
לקנות כדרך המוכרין המחזרין ואימא דדמו
שם ד"ה מידע ידע וכו' מיהו להוציא ממון
לברשות קמ"ל. מבעל הולד לא וכו' כדאשכחן בהמחליף עכ"ל.
)שושנים לדוד( הקשה מוהרש"א ז"ל דלייתו ראיה לדברי' מן
הרישא דמתני' דקתני שו"ש את הפרה משלם רביע
תוס' ד"ה ליתא לפרה וכו' לדברי רבא לא אתייא וכו' ואם אמרי' חזקה זו להוציא הול"ל דישלם הכל
מתני' כר"ע וכו' .לא ידעתי מי הכריחם לפרש כן בעל הולד דחזקה דהשתא מחמת נגיחה ילדה אלא
והרי כר"ע נמי מצי אתי וליתא לפרה דקא' לאו וודאי דלא אמרינן חזקה זו להוציא עכ"ל .ולי לק"מ
דנאבדה אלא דאכלה או הבריחה וכמ"ש התוס' דאי מהתם הו"א שאני התם דאף שנאמר השתא הוא
לעיל דף מ' ע"ב בד"ה הוה מערקנא וכו' דלר"י דהפילה אכתי אימא דמשום בעיתותא דשור הפילה
דאמר ב"ח נינהו אי אכיל לה או זבנה הוי כמזיק וגרמא בנזקין פטור ולא מחמת נגיחה ולהכי אינו
שיעבודו של חבירו ופטור ולר"ע דאמר שותפין משלם אלא רביע נזק ולמדתי חילוק זה דבעיתותא
נינהו אי הוה מעריק ליה היה גוזל לו שורו לניזק מש"ס דבתרא ד' צ"ג דמקשי לרב דס"ל דאזלינן
וב"ד ינדוהו אם לא ישלם וכו' וא"כ שפיר אתיא בת"ר דממונא מהך מתני' דא"כ לישלם הכל דודאי
כר"ע )ושוב ראיתי דא"א לו' כן דא"כ אמאי לא גבי מחמת נגיחה הפילה דרוב פרות אינן מפילות ומשני
מהולד כי אם רביע כוליה פלגא בעי לאישתלומי דילמא משום בעיתותא הפילה עיי"ש בתוס' שפי'
כיון דגזלן הוא ופשוט( ולר"י נמי אתיא שפיר דכיון דאיכא עוד ספיקא דבעיתותא דמפטר משום
דדוקא כי אכלה כולה או אעריקה כולה הוי מזיק גרמא להכי אין כאן רובא ע"ש ובודאי דנעלם
שיעבודו של חבירו ופטור אבל הכא דאיכא )חסר מהר"ב ש"ס הלזה ובחי' גאונים ז"ל כתבו לחלק
כאן כמו ששה שיטין שנטשטשו ולא נשאר רישומן
באופן אחר דחוק והנכון כמ"ש.
ניכר(.
