Page 150 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 150
Pg: 150 - 5-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לתרנגולת אבל שיעור נזקה משתלם מינה אבל לא )גפן פוריה(
משמע כן מסוגיא דגמ' גם כל הפוסקים פסקו סתם
שאינה גובה מביצתה משמע כלל כלל לא ,ואולי יש שם בא"ד לדברי רבא לא אתיא מתני' כר"ע וכו'
לחלק ולומר דביצה כיון שאין בה חיות אינה עושה עכ"ל .נראה דק"ל דמשמע דאי ידעינן דהוה ולד
כלום משא"כ העובר שיש בו חיות איהו נמי מזיק בהדה כי נגחה משתלם ח"נ כוליה מולד וכדדייק
ואפי' אי לא הוי ירך אמו היה משלם מה שנגח וכי בגמ' ואהא ק"ל דלר"ע דכחש בשעת העמדה
הויא עדין מעורה בגידין דאז אית בה חיות הרי והמזיק נפסד לפי חלקו אמאי משתל' כוליה ח"נ
כתבו התוס' בדיבור שאח"ז דגובה הניזק ממנה מולד ותרצו דהכא איירי לר"י .ואי קשיא לך דלעיל
בר"פ בד"ה זו דברי וכו' כתבו דהך דהכא איכא
ודוק. לאוקמ' בעומד' באגם כר"ע וכו' ע"ש י"ל ששם
)גפן פוריה( סיימו ע"ז ז"ל אך מההיא דהמניח ק' וכו' ע"ש וא"כ
לרבא נמי הכא ק' ולא כתבו דאיכא לאוקמא כר"ע
שם ד"ה נפחא מאי וכו' ולא דמי לשבח ולדות אלא לאביי .וראיתי לה' תיו"ט שהבין כוונתם בע"א
וכו' ,וקשה דהך קושיא הוו מצו לאקשויי לבעיין
דבעי נפחא מאי וקשיא מאי בעי הרי פלוגתא דרבנן ודחה דבריהם לפי מה שהבין .ע"ש.
ורשב"ג היא וע"כ צריך לתרץ דלא דמי לשבח )בני יוסף(
ולדות וכו' ומשום הכי מספקא ליה ובזה הוה ניחא
מלתיה דרב פפא ורב אחא דפליגי הכא וצ"ע .ומה שם ד"ה מאי טעמא גופה וכו' אך משמעתין יש
שכתבו ועוד י"ל דהתם ילפי רבנן מקרא וכו', להוכיח וכו' .וקשה דבפרק הנשרפין דף פ' ע"ב
כלומר דלקמן דף מ"ט ע"א קאמר אטו ולדות צררי ד"ה עובר ירך אמו כתבו התוספו' מדרבא גופיה יש
נינהו וכו' ורבנן דילפי מקרא אעפ"י שאין הולדות לדקדק דקאמר היא וולדה נגחו וכו' ,וי"ל דהתם
צררי הוי כמו חידוש דקי"ל אין לך בו אלא חידושו סמכו אהא דשמעתין דכיון דמהא דשמעתין משמע
הכי אם כן התם נמי הכי פירושו היא וולדה נגחו
ואין ללמוד משם למקום אחר. דעובר ירך אמו ,וכוונת התוספו' בשמעתין נמי הכי
הוא דמהתם אין להוכיח אך משמעתין יש להוכיח
)אמרי בינה( כלומר וכיון דמשמעתין יש להוכיח התם נמי הכי
פירושו היא וולדה נגחו כיון דעובר ירך אמו דוק.
שם ד"ה הקדר וכו' הנך תלתא בבי צריכי וכו', ומיהו קשה דקאמר התם בדף ל' ע"ב ולד מוקצה
וקשה וליתני בתרייתא וכל שכן קמייתא ,וי"ל דכיון ונעבד מותר וכו' וכי נמי לאימיה פלחי מ"מ כיון
דפליג רבי בסיפא לא שייך לאקושיי הכי דהוי דעובר ירך אמו היה בדין ליאסר כמו )כן( ]בן[
רבותא לרבי דאפילו בקמייתא לא קביל עליה טרפה אע"ג דהתם טעמא רבה איכא כדמפרש רבא
נטירותא ,והתוספו' פי' צריכות לרבנן וממילא גופיה ארבעה סימנין אכשר ביה רחמנא כל שכן
משמע צריכות לרבי מסיפא לרישא דוק .ומיהו
קשה דהנך בבי ודאי צריכי דקמ"ל בהא מה דלא וולד מוקצה וצ"ע.
אשמועי' בהא ,דהא בהא דהכניס פירותיו קמ"ל )אמרי בינה(
דוקא הוחלקה בהן אבל אכלה פטור ובקדרות לא
מצי לאשמועי' הכי ,ובההיא דהכניס שורו קמ"ל שם בא"ד ליתא לפרה להשתלם ממנה משתלם
טובא כמו שהקשו התוספו' בסמוך ד"ה אימא סיפא מן הולד וכו' .הנה לפי דברי התוס' היה אפשר לו'
וכו' וא"ת בבא דהכניס שורו וכו' ועוד איכא כמה דה"ה ביצת תרנגולת דאמרינן בה דלאו גופה היא
היינו כי היכי דלא לישתלומי מביצתה כי ליתה
מילי בהך בבא כמו שאפרש לקמן בגמ' וצ"ע.
