Page 139 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 139
Pg: 139 - 5-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דף מג ע"ב ובעיקר קושייתם יש מקשים דאמאי לא קאמרי
דנ"מ ליתומים דאי משום כופרא יתמי לאו בני
גמ' מיהו בן חורין דמשלם כופר ע"פ עצמו היכי כפרא נינהו ואי משום דמים כגון שלא בכונ'
דמי כו' .אין להקשות השתא דאתיא להכי ל"ל מחייבי .ולדידי לק"מ שהרי כתבו התוס' לעיל ד"ה
לאוקמ' בדמים לאוקמ' דאיירי בכופר דמשלם ע"פ נקי דכיון דבכוונה לא מחייבי אין סברא דשלא
עצמו בכה"ג דאתו סהדי ואסהידו ביה דקטל בכוונה בכוונה מחייבי דמים וא"כ ה"נ דוכוותיה דכיון
ולא ידעי אי תם הוה אי מועד ואמר מריה דמועד, דיתומים לאו בני כפרא נינהו וע"פ עדים בכונה לא
דמשלם כופר ע"פ עצמו אבל בעבד בכה"ג אינו מחייבי אין סברא לחייבם שלא בכונ' וכ"ש ע"פ
משלם ע"פ עצמו ,די"ל דאי להכי הוא דאתא ליכא הודאתם דלאו כלום היא אבל קשה לפום תי'
חידוש במה שמשלם הכופר דהוי ממונא ואין משלם בתרייתא ]דכתבו[ התוס' ז"ל דאי הוה פשיטא לן
הקנס אבל השתא דאוקמא בדמים אע"ג דברישא כו' דהתם ]אי[ נימא דכיון דבכונה לא משלם כופר
ליכא חידוש במה שמשלם ע"פ עצמו כיון דדמים שלא בכונה נמי לפטר מדמים ויש לחלק דהתם
ממונא הוא אבל מ"מ אצטריך משום סיפא גבי שניא היא דאדם בר חיובא הוי ולא מפטר אלא
דאע"ג דדמים ממונא הוא אפ"ה אינו משלם ע"פ משום דלא מחייב ב' כופרין אבל מ"מ חיובא רמיא
עליה ולא מצי למפטר נפשיה וא"כ בר חיוב' מקרי
עצמו. ומשום הכי באינו מתכוין משלם דמים משא"כ כאן
)מר דרור( דלא מחייב כלל וגברא הוי בר פטורא דהביאהו
לב"ד כו' וכן גבי יתומים ומשום הכי פטור מן
שם א"ה אשו שלא בכוונה וכו' .פירש"י אבל
בכוונ' קי"ל בדרב' מניה ,והוא תימה דהא ס"ל אשו הדמים ודוק.
משו' ממונו כדמוכ' מגדי כפות לו וכו' וי"ל דפלוגת'
דאשו משו' ממונו או משום חציו הוא בביער בשדה )גבול יאודה(
שלו והלכה למ"א אבל בביער באותה שדה גופה
לכ"ע משום חציו כדמוכח לעיל והגמ' דנקט אשו שם בא"ד .דע שכתב הרמב"ם סו"פ יו"ד מה' נ"מ
שלא בכוונ' כדי להק' אפי' מביער באות' שדה דתם שהמית עבד שלא בכונה חייב דמים והראב"ד
דבכוונה קי"ל בדרבא מניה ועוד נר' דודאי רבא השיגו ואסיק דבין בב"ח בין בעבד משלם דמים
ס"ל אשו משום חציו דאיהו גופיה אמר לעיל קרא וע"ש בהלח"מ ונ"ל דרבינו קשיתיה קו' התוס'
ומתני' מסייע לר"י ולכך לא פריך אלא משלא דלמ"ד דמי ניזק מאי איכא בין כופר לדמים ולא
בכוונה ומייתי ראיה ממתני' דגדי מסברת ר"ל דבא ניחא ליה בכל הנך שינויי אלא דס"ל דסוגיא זו
לא מצינו שנחלקו ר"י ור"ל אבל התוס' מפרשי אף אזלא כמ"ד דמי מזיק וא"כ שפיר איכא בין כופר
מכוונה פריך דכר"ל ס"ל ועמ"ש לעיל דף י"ח ע"ב לדמים אבל למ"ד דמי ניזק ליכא בין כופר לדמים
בתוס' ע"ש ומ"מ ק"ל לפירש"י דבכוונה קי"ל וכיון דהוא פוסק כמ"ד דמי ניזק לכך לא שייך דמים
בדרבא מניה מאי פריך משלא בכוונה הא רבא ס"ל אצל ב"ח אבל גבי עבד דשייך דמים סברא הוא
כדתנא דבי חזקיה דלא חילק בין מתכוין לשלא דחייב בדמים ואה"נ דמודה הוא דלמ"ד דמי מזיק
מתכוין כדמוכח לעיל דף מ"ב ע"א וע"ש בתוס' דאז שייך דמים בב"ח אה"נ אם הוא חייב בעבד
בד"ה בכוונה וכו' ע"ש. כ"ש בב"ח ואם אינו חייב בב"ח כ"ש בעבד.
)משמרות כהונה( )זרעו של אברהם(
