Page 132 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 132
Pg: 132 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לקושית התוס' וז"ל ועוד ניקום ונימא ליה לקרא כי בחולין דקט"ו ע"ב ע"ש ודחיתי לו דמה לחורש
כתיב' אבן פקועה כתיב' ע"ש א"ש וע"ש שכתב בשו"ח דמותר באכילה ועמ"ש רש"י שם .אבל ק"ל
משם הרשב"א ז"ל לדחות ס' זאת מדאמר הנח דאמאי לא יהיה בשב"ח מותר בהנאה מק"ו מדם
לקרא דדחיק ומוקי אנפשיה ע"ש ועיין בפ' בנות וחורש בשו"ח וצ"ע ]א"ה עי' בחולין דקט"ו ע"א
כותים דל"ג ע"א ע"ש ובחי' הריטב"א ז"ל לפ' וכעת אכמ"ל בזה[ ועו"ק דשו"ה תפוק"ל דאסור
האיש מקדש כתב וי"מ דהא אתיא דלא כהלכתא בהנאה מק"ו מבב"ח וחמץ בפסח ואם תאמר מה
כר"מ דאמר בן פקוע' בעי שחיטה ולא נהירא וע"ש לבב"ח דאחר שנעבדה בו עבירה אין לו תקון אבל
שו"ה אחר שנעבדה בו עבירה אם שחטו קודם
במ"ש בשם מורי ז"ל ע"ש. שנגמר דינו מותר באכילה י"ל דחמץ בפסח יוכיח
)למודי ה' – לימוד כ"ז( דאף שאחר הפסח מותר בהנאה אליבא דר"ש אסור
בהנאה בתוך הפסח ]ע' לההמ"ח זצ"ל בחי' לפסחים
שם ד"ה והאי לא יאכל וכו' וכי תימא לישתוק
מלא יאכל עכ"ל .י"ל דאימא דאתא ללאו ולמלקות דכ"ב ע"ב[.
דמבעל השור נקי ליכא אלא איסורא בעלמא ומה )ויאמר שמואל(
גם למ"ש המשל"מ בפ"ו מה' יסו' התו' דהתוס' ס"ל
בכל איסורי הנאה לוקין ונראה דאולי לשיטתייהו רש"י ד"ה שהוזמו זוממי זוממין כשנגח שתי
שכתבו במכות ד' י"ז ע"ב ד"ה איסורא בעלמא וכו' נגיחות ראשונות והעידו בו שתי כתות עדים באו
דהיכא דיש בידינו איסורא לדבר זה אז עדיף טפי וכו' ,אין לפרש לשון זה כפשוטו דא"כ קשה
לאוקומי הלאו ומלקות לדבר אחר שעדיין לא נשמע משהעידה בו כת הראשונה הרי נתחייב מיתה
בו שום איסור אף דבדבר הראשון נמי לא שמענו דעדיין לא באו כת המזימה ,וא"ל דכוונת רש"י ז"ל
כי אם איסור ולא מלקות וכדאמרינן בעלמא היכא דלא באו הב' כתות עד אחר שנגח ב' נגיחות ותכף
דאיכא למדרש לא מוקמי' בלאווי יתירי יעוי"ש באו המזימים דא"כ למה ליה להגמ' לאוקמה
באמצע הדיבור ולזה מקשו הכא שפיר דמאי פריך כשהוזמו וכו' הול"ל כגון שלא באו העדים עד
תלמודא דאימא דשחטו לאחר שנגמר דינו שרי לבסוף אחר ג' נגיחות ,אלא כוונתו לומר באו כת
וקרא להנאה א"כ לישתוק מלא יאכל דא"כ אחת והזימום בין כל עדות ועדות וקיצר בלשונו
דאיצטריך ללאו א"כ עדיף לאוקומיה אדינא דשחטו וא"ת לפי האמת למה לא העמיד הגמ' שבאו לבסוף
לאחר וכו' דלא שמענו בו איסור מלאוקומה ההנאה י"ל דמיתה לא שכיח כ"כ לשתוק העדים עד לבסוף
דכבר שמענו איסורא מנקי ותי' שפיר דא"כ אכתי ובפרט שאומרים שהיה גביה ועי' בשיטה מ"ש בזה.
לא נשמע איסורא להנאת עורו דהוה מוקמי' נקי )גדולת מרדכי(
להנאת בשר ודו"ק .וכעת נראה דמחלפא שיטתייהו
בתמורה דף ד' ע"א בד"ה הא לא מצית וכו' עיי"ש תוס' ד"ה איני יודע וכו' וא"ת אצטריך לבן
אך יראה המעיין דלא דמי והתם שאני ועיין וק"ל פקועה לרבנן דר"מ לא בעי שחיט' ותירצו
ובמ"ש ליתא למ"ש הלימודי ה' לימוד ע' על דברי בלא"ה פריך שפיר ולפי המסקנא ניחא דנפקא
ה' מוצל מאש ע"ש דהתוס' עדיפא מינה וכו' עיי"ש לן מבשרו אע"ג דשחטיה ועבדיה כעין בשר
וקצרתי גם ליתא למ"ש ה' ערך השלחן בא"ח סימן עכ"ד .ואיברא הא ק"ל בפ"ק דבכורות דף ו' ע"ב
דמייתי ראי' לחלב בהמה טהורה דשרי דלא ניתסר
תמ"ג על דברי השער"ה ז"ל. משום אמ"ה מקראי ע"ש .והא איכא למימר דקראי
)גור אריה( בחלב בן פקועה מיירי דלא בעי שחיטה לרבנן,
ולפמ"ש התוס' שאנץ באו דבריהם בש"מ בפ' ד' וה'
