Page 127 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 127
Pg: 127 - 4-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בין אברייתא בין את"ר ,א"כ מובן מדוע הקשה שם בא"ד שם .משמע דלרבא דס"ל דלא פליגי בין
דוקא ארבינא שא"כ הול"ל אינו משלם אלא וכו', ברייתא קמייתא בין בתרייתא מיירי בדנטריה
שמירה פחותה ולזה אמרינן מה שמחייב ר"י פי' ר'
שקאי אשניהם. יעקב אבל אי אמרינן דהברייתות מיירו בדלא
נטריה כלל צריך לומר האי ח"נ דאמר ר' יעקב אפי'
)דודאים בשדה( ח"נ קאמר וחייב נזק שלם חצי דמועד וחצי דתם
שם דתניא ונתן פדיון נפשו דמי ניזק וכו' .ראיתי דמעמידין אפוטרפוס לגבות מגופו ולפי דבריהם אי
מקשים מהא דאיתא בערכין דף כ א האומר ערכי האי דאמר ר' יעקב היינו ר"ל אפי' קאמר משמע
עלי ומת יתנו היורשים דמי עלי ומת לא יתנו דרל' יהודה לא מחייב אלא ח"נ וא"כ איך קאמר
היורשים שאין דמים למתים .וכן הקשה רש"י שם מאי דמחייב ר"י פי' ר' יעקב הא לדבריהם מחייב ר'
בד"ה שאין דמים למתים והא דתניא בב"ק )דף כז יעקב נ"ש אי אמרי' אפי' ובא להוסיף על ר' יהודה
א( ונתן פדיון נפשו דמי ניזק התם הוא טעמא משום ועוד דהא מסקינן דפליג עליה בחדא דאין מעמידין
דמשעתא דאזיק רמיה עליה לשלומי כשעת ההיזק ונר' דהכי פי' דבריהם דלר' יהודה דמחייב אי
וההוא שעתא דאזקיה חי הוא אבל דמי עלי שאינו אמרינן דאיירי בדלא נטריה כלל ובמועד איירי
נודר אלא מה שישומוהו ב"ד והרי לא בא לידי כך מחייב ח"נ דמועד וחצי נזק דתמות דבמקומה עומדת
שהרי מת לא יתנו היורשים .ע"כ .ולכאורה תמוה ואי ר' יעקב למפלג עליה הו"ל למיתני דאינו חייב
דלהלן מב ב איתא בגמ' להדיא דכופר אין משתלם אלא ח"נ דהעדאה אבל השתא דאמר ח"נ סתמא
אלא לאחר מיתה משום דכתיב )שמות כא( והמית ואית ליה לרבא דלא פליגי ובשומרו שמירה פחותה
איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת אם כופר הילכך האי ח"נ דאמר ר' יעקב היינו ר"ל אפילו
יושת עליו .וא"כ לכאו' גם כופר חל רק לאחר מיתה קאמר ואכתי דחיקא וא"ת דילמא מתניתא קמייתא
ולא מחייב וכן פרש"י שם שחל הכופר רק לאחר מיירי בתם ואמר ר' יעקב ח"נ משלם אבל בברייתא
מיתה .ואפשר לבאר שיטת רש"י ז"ל ע"פ דקדוק בתרייתא הוא דוקא פליגי ר' יהודה חייב נ"ש ור"י
לשונו בערכין שכתב דמשעתא דאזיק רמי עליה ח"נ ובמועד איירי ונראה לו' מדאמר ברישא ר'
לשלומי כשעת ההיזק ולכאו' מהו לשון כשעת יעקב מחייב ח"נ מסתמא אדברי ר' יהודה אמר לה
ההיזק והרי איירי בשעתא דאזיק .ונראה דכוונתו
משעה שגמר להזיק ונגמרה פעולתו ומת האדם ובמועד איירי כמתניתא בתרייתא.
וכמובן אחרי שהשור יסקל רמי עלי' לשלומי אבל )סוכת שלום(
הוא חיוב תשלומין שחל ע"פ שעת ההיזק מימלא,
שהרי הוא חיוב כפרה שהתורה נתנה לו וחיוב זה דף מ ע"א
חל כשעת ההיזק ,שהוא חיוב שחל מאליו וע"כ יכול
לחול כשעת ההיזק ,משא"כ בדמי עלי שהחיוב חל גמ' רבינא אמר רשות משנה איכא בינייהו וכו'
ע"י הב"ד שישומו ואז יודע כמה היה שוה ואז יחול ר' יעקב סבר רשות משנה .הקשה הרשב"א ז"ל,
עליו חיוב לשלם מה שיאמרו הב"ד ולפני שישומו תימא לי דא"כ הו"ל למיתני ר' יעקב אומר אינו
הב"ד אין לו שום חיוב שהרי אי אפשר לדעת שוויו משלם אלא חצי נזק .וצ"ב ,דגם לפי אביי דלעיל
וכל החלות נעשה על ידי הב"ד ,וע"כ כאשר מת לא קשה וכן לשאר הפירושים קשה) .ועי' תוס' לעיל
לט ב ד"ה ולא( .ואפשר ליישב ,דעי' בשטמ"ק בשם
חל החיוב .ודו"ק. הראב"ד ור"פ שלמדו שכל דינו של רבינא קאי
אברייתא .אולם אם נבאר שכל דינו דרבינא קאי
)דודאים בשדה(
