Page 128 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 128
Pg: 128 - 4-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
עשרה ב"א בעשר מקלות דבבת אחת לד"ה פטורין
שם נאמרה שיתה למטה וכו' מה להלן וכו' .וכו' .ותי' הרשב"א ,דעד כאן לא אמרו אלא שהכהו
הלשון מגומגם דהו"ל להקדים נאמרה למעלה וכו' עשרה בעשר מקלות דליכא איש כי יכה כל נפש 4
משום דלמעלה בא ללמוד ונראה דזהו כוונת רש"י אבל הכא כיון שדחפוהו ביחד כחד חשבינן להו וכו'
שהפך הגירסא בלשונו נאמרה למעלה ונאמרה ע"ש שביאר זה היטב והניח בצ"ע .וע"פ סברא זו
ניתן ליישב גם החילוק בדברי האוה"ח ,דמה שכתב למטה וכו' וק"ל.
)גדולת מרדכי( דכאן ב' חייבים משום שהשור הוא כמקל אחד ושני
השותפים פשעו בו וע"כ שניהם חייבים ,וק"ל.
)דודאים בשדה( שם בעא מניה שור של ב' שותפין וכו' .ק"ל
אמאי לא בעא מניה בור של אחד שהמית עבד של
ב' שותפין והודה לאחד מהם מהו מי אמרינן שלשים שם דלחבריה הוא דיהיב ליה וכו' .כתב הרב
אמר רחמנא ולא ט"ו או דלמא ל"ש ונ"ל דזה משמרות כהונה ע"ז וז"ל מכאן תשובה למה
פשיט"ל להש"ס דכעין זה בעא הש"ס לקמן דע"א שהקשה הפ"מ ח"א )סי' צ"ט( למ"ש הרא"ש בפ'
ע"ב גנב שור של שני שותפין וכו' ופשיט לה דאפ' השותפין דצדקה מכפרת ,דא"כ אמאי ממשכנין על
חמשה חצאי בקר וכו' ע"ש ה"נ נימא הכי ופשוט הצדקה מ"ש מחייבי חטאות ע"ש .ולק"מ דדוקא
]א"ה אבל הכא לא אמרינן ואפי' חצי כופר בחטאות דלגבוה הוא כדאמרינן בשמעתין עכ"ל.
כדאמרינן לקמן ואפי' חמשה חצאי בקר דכופר ועיין נהר שלום )פ' לך לך( מש"כ ע"ש.
דלכפרה הוא מסתמא כפרה שלימה צריכה כמ"ש
)כנסת יחזקאל( התוד"ה כופר[.
)ויאמר שמואל(
רש"י ד"ה אריא לא שאילי נטירותא דאריא לא
קבילית עלי .לכאורה משמע דנטירותא דמועד
שם כופר אחד וכו' .וכתב באוה"ח פ' שמות פכ"א יותר מנטירותא דתם וא"ת והא ר"י אית ליה דתם
פסוק כט ,והועד בבעליו אמר לשון רבים נתכוון לא סגי ליה בשמירה פחותה ומועד סגי ליה
לומר שאם היו לו ב' בעלים חייבים שניהם מיתה בשמירה פחותה ובפשיטות י"ל דפרכא זו דלא כר"י
ולא יהו כב' שהרגו אדם כאחת שפטורין למ"ד כמ"ש התוס' בד"ה ולימא וכו' בפרכות אחרות וה"ה
)סנהדרין עח א( כי התם פטורין ממיתה בידי אדם אבל מדלא כתבו התוס' גם כאן אפשר לומר דה"ק
וחייבים מיתה בידי שמים וכאן פטורין ממיתה בידי אילו הייתי יודע שהוא מועד לא הייתי מקבל עלי
אדם וחייבים מיתה בידי שמים ובכופר להיותו ממון נטירותא שלו אפילו היא פחותה להיותו מועד ובקל
חייבין אפי' בידי אדם .ע"כ .ולכאו' תמוה שהוא יכול ליגח אבל כשהוא תם אפילו נטירותא שלא
דלא כמסקנת הסוגיא ,שבגמ' לא הוכיחו מהתם אלא מעליא מקבל עלי משום שהייתי סמוך על חזקתו
נשאר בקושיא .ואפשר ליישב דבריו דחיפש סמך שאינו נוגח והיינו דקאמר דאי תם הוה לא הוה נוגח
למה שפוסקים אליבא דהלכתא לחייב ב' כופר ,וע"ז וק"ל.
מצא סמך בפסוק .ועדיין צ"ב מהו החילוק דכאן
)גדולת מרדכי( חייבים והיכו י' בני אדם שפטורין ,דלא מבואר טעם
החילוק .ומצינו ברשב"א להלן נג ב ד"ה ואיכא
למידק משור ואדם שדחפו את האדם לבור היאך תוס' ד"ה כופר אחד וכו' התם כיון דכל חד
השור משלם את הכופר ,הרי זה דומה להכוהו מיחייב אזדונו כרת מיחייב נמי אשגגתו חטאת.
