Page 129 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 129
Pg: 129 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
)גדולת מרדכי( וראיתי מקשים ,דגם כאן כל חד מיחייב מיתה בידי 5
שמים כמו בחטאת .ותי' דישוב זה ס"ל דבעית הגמ'
דף מ ע"ב הוא אליבא דמ"ד כופרא ממונא וכו' וא"כ אפי' אין $customer
חייבים מיתה ביד"ש חייבים כופר ,ואין תלוי חיוב
גמ' אם תם הוא מודינא ומפטרנא וכו' דאקדי' בי הכופר במיתה ביד"ש .ע"כ .איברא ,דלפי תי' זה
דינא ותפסיה ע"כ .לענין פסקא דשמעתא הנה מיושבת דעת הרמב"ם בהל' נז"מ פ"י ה"ה שהבאנו
כתב הרמב"ם בפ"ד מהלכות נ"מ וז"ל שאלו בחזקת לעיל דנראה דסטה ממסקנת הסוגיא ,דאפשר הטעם
תם ונמצא מועד וכו' והשואל משלם חצי נזק עכ"ל. לזה מפני שכל בעיית הגמ' למ"ד כופרא ממונא
וכתב הר"א ז"ל א"א דלא כהלכתא שאין זה הדין ובאמת אליבא דמ"ד כופרא כפרה אכן צריך ב'
אלא כשתפסוהו ב"ד עכ"ל וכתב ה"ה דרבינו סובר כפרות ,ולפ"ז קאי כל הסבר התוס' ,וע"כ פסק
דהך פרכא אינה אלא לדעת ר"י אבל לר"ע אי הרמב"ם ששניהם צריכים לשלם כופר ,שכן הוא
מפריק ליה לאגמא חייב עכ"ל ודבריו תמוהים הדין למ"ד כפרה וכן פסק כמ"ד כפרה כחטאת.
דהשגת הראב"ד ז"ל במקומה עומדת נהי דתריץ אולם דוחק קצת להעמיד תי' התוס' דלא אליבא
פרכת הוה מעריק ליה לאגמא מ"מ קושית הוה דהלכתא ולפ"ז כל הגמ' אזלא דלא אליבא דהלכתא,
מודינא ומפטרנא במקומה עומדת וע"כ צריך ובפרט שבהרבה ראשונים ביארו הסוגיא כמ"ד
לאוקומי כשתפסוהו ב"ד והדרה השגת הר"א ז"ל כפרה וכפי שבארנו לעיל .ואפשר עוד לתרץ קו'
למקומה וכבר עמד בזה הרב לח"מ יע"ש ואין לומר הנז' ,דעיקר החיוב בסוגיין של כופר הוא כופר נפש
דהך פרכא דהוה מודינא ומפטרנא אינה אלא למ"ד והוא נפש אחת שנהרגה ואחד שהרגה ,משא"כ שם
מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור אבל למ"ד ששניהם עשו המלאכה יחד וכל אחד עשה בידו
דמודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב ליכא למפרך מהמלאכה ואינה אחת אלא מתחלקת לכל אחד
וכמ"ש התוספות דמ"מ קשה דהרי הרמב"ם פסק מהם .וע"כ כתבו בתוס' שהתם כל אחד מתחייב
בפרק שלישי דין ח' מהלכות גניבה כמ"ד פטור אזדונו כרת מה שא"א הכא ,וכן ראיתי בשיטה
ונראה לי דלק"מ ועל זה לא השיגו הר"א ז"ל ולא להקדמונים וז"ל ,דהתם כיון ששנים הוציאוהו הוי
הוצרך ה"ה לתרץ קושיא זו כלל משום דהרי כאילו הוציאו כל אחד ואחד בזה אחר זה ועל שיעור
אסיקנא במרובה דף ע"ה ע"א דלא קאמר רב דמודה אחד יכולים להתחייב אלף איש אבל הכא על נפש
בקנס ואח"כ באו עדים דחייב וכן פסק הרמב"ם אחת אינו יכול להיות אלא כופר אחד הילכך מבעיא
בפרק חמישי מהל' גניבה יע"ש והכא בשמעתין
דקאמר הוה מודינא ומפטרנא הוה פוטר עצמו לי'.
מכלום ולכך כיון שבאו עדי' אפי' לרב חייב ופרכת
הש"ס הכא בשמעתין אליבא דשמואל דפליג ארב )דודאים בשדה(
בהא ולא קי"ל כוותיה ועיין במחלוקת זה לקמן בדף
שם בא"ד ועוד חטאת דלגבוה אין להקפיד וכו'.
ע"ה וק"ל. קשה לי דאיכא קפידא התם דמביא חולין לעזרה
)בני שמואל( ונ"ל דה"פ שהם הקשו מהתם דמסתמא כל א' חייב
ודאי ולמה כאן מסתפק וע"ז כתבו דשם אין להקפיד
אי מביאין פי' דכיון דדינא הוא שמביא ב' חטאות
אין להקפיד אבל בכופר דלחבריה הוא למה ירויח
וכו' פי' דאפילו נניח לומר כן יקשה למה ירויח
ודו"ק כנ"ל.
