Page 159 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 159
Pg: 159 - 5-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
מכריסיה לאיגרא .וכן הקשו המפרשים ,ולא תירצו התקלה לכאו' הוה ק' דלחייב בעל הבור החצי
בזה כלום וק"ל. שעשה התקלה.
)ברית יעקב – כת"י( )מר דרור(
שם אי דשוו שליח וכולי אין שליח לדבר עביר'. דף נא ע"א
המש"ל ז"ל בפ"ב מה' רוצח הביא ראיה מכאן דאין
שליח לדבר עבירה אפי' באיסורין דרבנן דהא גמ' למ"ל כולי האי ע"כ .ק' במאי קושיא דרב
דאסור לקלקל ר"ה ודאי דהוי מדרבנן ע"ש ולא נחמן דטרפיה דחשש לריסוק איברים דיש שיעור
ידעתי מה ראיה מביא דהכא איירי באיסו' דאוריית' להטריף אך באדם דבענין למקטליה ולאו
דהיינו דשוו שליח לחפור בור בר"ה ודאי דאיסו' למטריפיה להכי בעי' כולי האי ולא סגי בפחות מי'
דאוריית' הוא דשכיח הזיק' ]א"מ נ"ל כונתו כיון ועוד דהמקשה מאי ס"ד דליטעמיה מי ניחא כדפריך
דיש בו סכנת נפשות עובר בלא תשים דמים בביתך ליה אח"ך .ונראה דהמק' ר"ל כיון דבפחות מי'
וכ"פ הרמב"ם בפי"א מה' הנז' ה' ד' דכל דבר דהיינו אמה איכא חבטה א"כ למיתה ניעול דרגא
מכשול שיש בו סכנת נפשות כגון חופר בור דהיינו ב' אמות או שלשה אמות ובזה ימות מיד
ברשותו וכיוצא עובר בלא תשים דמים בביתך וכו' הנופל ואמאי צריך כוליה האי שתי קומות וכו'
ע"ש וכ"ש בר"ה דשכיח הזיק' טפי' עכ"ה[ .ולקמן ובשלמא לדידי דחבטה צריכה שתי אמות פחות
)חסר( דחשיב איסור דרבנן דהא לא שכיח הוא. קצת אז עול דרגא דלמיתה שתי קומות ובזה ג"כ
ולקמן נמי חשיב איסור דאוריית' לפי )חסר( משו' תתיישב קצת גם קו' השנית ואפ"ה פריך ליה שפיר
דשכיח' הוא מקול הכרייה והוי איסור דאורייתא וליטעמיך וכו' דאף לפי עול דרגא אינו צריך כ"כ.
ומה שהק' ה' שם מפ"ק דמציע' ע"ש נ"ל דהת' לאו ועל פי זה אפשר עוד לתרץ קו' התוס' על ר"ת בד"ה
איסור ממש דהא דקאמ' חוב' תקבריה לבני' אינו נעביד פחות וכו' על דמחלק בין טרפות דאדם
אלא משו' דילמ' אתי למסרך ולא חשי' עביר' כיון לטרפות דבהמה והש"ס מדמי להו ע"ש דיש לומר
דהשת' לאו בר חיוב' .ועוד יש לדחו' דהש"ס שם דפריך ליה בעול דרגא וגירסתו בש"ס כמו שהוא
אליב' דר' אדא בר אהבא דס"ל דגדול המקיף את כתוב לפנינו למה לי כולי האי ולא כגירסת התוס'
הקטן שרי ואפי' איסו' דרבנן ליכ' כדכתבו התוס' דגרסי נעביד בפחות מי' אף אכתי תיק' ליה מלשון
בשבועו' ד' ב' אך התוס' שם כת' דהש"ס במציעא המתרץ דקאמר וליטעמיך נעביד עשרה שנראה
אליבא דרב הונא .מיהו לא כתבו אלא באיש המקיף שאין חילוק בין טרפות אדם לבהמה ואפשר דר"ת
מיהו אשה המקפת הקטן דתרוייהו לאו בר חיוב' לא גרסתו בזה ולטעמיך למ"ל כולי האי וכדגריס
בדברי המקשן ומ"מ הדרי קושיין לדוכתייהו
המקי' ולא הניקף ליכא אלא דילמ' אתי למסרך.
)חלב חיטים( לגירסת התוס' דגרסי נעביד פחותה מי' וק"ל.
)גור אריה(
שם כגון שעקרו שניהם חוליא בב"א .והכא ליכא
למעוטי מאיש ולא ב' וכדבסמו' משום דבב"א חשיב שם אלא היינו טעמא דרב נחמן סבר מכריסא
כאיש אחר וכ"כ הרשב"א ויש לעמוד בזה מהא דתורא לארעא כמה הוי וכו' .תימה אכתי תיקשי
ליה לרב נחמן כיון דטעמיה משום דקסבר מכריסא
דקי"ל כל שאינו בזה אח"ז אפי' בב"א אינו. דתורא לארעא וכו' ,א"כ גבי מעקה נמי אפילו
)זרעו של אברהם( בפחות מעשרה ליבעי מעקה ,דשמא יפול הנופל
ממנו כשהוא מעומד דהוה ליה עשרה טפחים
